תגידו, איפה אתם מוצאים השראה? מהיכן אתם מקבלים רעיונות? ממה אתם ניזונים? בעולם של היום, כשכמעט בכל תחום צריך להיות יצירתיים ולהמציא את...

אל תשאלו למה ואיך, אבל יש לי איזה פטיש לידיים. כפות ידיים, ליתר דיוק. זהו הדבר הראשון שאסתכל עליו אצל אנשים שאני פוגשת: גודל כף היד,...

אהבנו את שיתוף הפעולה שלנו באוגוסט האחרון בנושא חופש. עד כדי כך אהבנו, שהחלטנו לצאת למרתון משותף נוסף. והתגובות שקיבלנו מכם רק חיזקו...

למרות שמהסרט הזה, “קפה בגדד”- שהוא בכלל סרט גרמני – אני זוכרת בעיקר את שיר הנושא (Calling You), אני יודעת בוודאות שהוא צולם בארצות...

הספר הזה משך אותי ראשית כל בשל כריכתו היפה בפשטותה. אהבתי את הצבעים ואת הצילום וכשקראתי את התקציר מאחור, זה היה נשמע לי כמו סיפור קליל...

זה נכון שאני כותבת הרבה על חנויות לבית ועל עיצוב. מודה באשמה. זה לא רק בגלל שאני אוהבת, אלא ככה זה כשהפוקוס הוא על זה. יש כל כך הרבה...

חגי תשרי קרבים. איזה כייף! ראש השנה הוא אחד האהובים עליי. ובכלל, האווירה הכללית של ראש השנה-כיפור-סוכות. אמנם רק לפני שנייה נגמר החופש...

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בבלוג ובכל העשייה סביבו הוא ההיכרות עם מיזמים חדשים, כאלו שלא ידעתי עליהם. החשיפה למשהו חדש והלמידה את הלא...

ביום שישי האחרון של יוני, רגע לפני ששנת הלימודים מסתיימת לה וזורקת אותנו אל חום יולי-אוגוסט על כל מובניו, הפלגתי לי אל האזור האהוב...

החלטתי הפעם לתת לתמונות לדבר בעד עצמן. ותודו שהגעתם לקרוא שורות אלה עם חיוך על השפתיים. כי אחד מהקווים המנחים של המוצרים המקסימים האלה...

בסך הכל נסעתי לבקר את מיכי בבוטיק האהוב Mishi – house of style. חיפשתי בית קפה נחמד בתל מונד לשבת בו בשישי בבוקר – לקפה שאחרי שיגור...

כידוע לכם, אל עולם הבלוגינג נקלעתי די במקרה. תמיד כתבתי ותמיד קיוויתי שיהיה לי איזה ספר על המדף, או טור בעיתון או במגזין נחשב, אבל מאחר...

אז הייתי קצת עסוקה, כי צריך גם להתפרנס ויש ילדודס בחופשות בכל שני וחמישי, אבל לגמרי לא שכחתי שהבלוג חוגג שנתיים! בשנה שעברה, באשמת כל...

אין לתאר את כמות הפעמים שניסיתי לתאם סיור בשוק עם נורית גורן. פעם אחת רציתי לחגוג לתומר יומולדת בסיור והתאריך לא התאים, פעם שנייה רציתי...

בכל פעם שאומרים: “דנמרק”, אני נזכרת בערגה באו-פר הראשונה שהגיעה אלינו משם, מדנמרק הרחוקה, וכמו מרי פופינס טובה הייתה איתנו שנה, חיה...

מכירים את זה שאתם נכנסים להרצאה, לכנס, לשיחה כלשהי וברגע שאתם רואים את המנחה / המרצה – אתם כבר שבויים שלו!?! כי כבר לא משנה מה יגיד ואיך...

זהו, תם ונשלם. סיימתי לקרוא את הספר הזה, בעל השם המצמרר, ״מה יקרה אם אמות מחר בבוקר״. את הספר כתבה יפעת ארליך לאחר הירצחה של דפנה...

לפני המון שנים, עת הייתי תלמידת תיכון בארץ זרה, הצטרף אלינו בחור חמוד מישראל. שני דברים אני זוכרת עליו בבירור. קראו לו נועם והוא הגיע...

תמיד הייתה לי חיבה לצבע הוורוד. בעצם לא. כשלורי בכורתי נולדה הצהרתי שאני לא מוכנה לדביקות הוורדרדה הזו ולא אסכים שבתי תראה כמו מרשמלו...

כחלק מהמעבר לבית החדש, נפרקו ארגזים. הרבה ארגזים!!! הרבה מאד אפילו! עם חלקם לא נפגשתי מלא זמן. שנה ו-7 חודשים ליתר דיוק. השארתי אותם...

לאחרונה, רק לאחרונה, גיליתי כמה פרחים עושים לי שמח בלב. ויותר מזה, עציצים קטנים, כאלה שלא דורשים טיפול מיוחד ומוריקים את הנוף באופן קבוע....

משך שנתיים תמימות, קראנו לו ״הבית החדש״ ואוטומטית נוסף לו צמד המילים: “בעזרת השם” 🙂 הילדים גם נדבקו בזה. “כשנעבור בע״ה”, “בבית החדש...

אל הספר הזה נמשכתי מתוך סקרנות. מיד כשראה אור ובשל קירבה משפחתית, העלתה שלי גרוס הנהדרת תמונה באינסטגרם אודותיו וזה לכשכצמו היה מעניין...

כן, אני מודעת לכך ששיבשתי ל”תיסלם” את השיר המופלא הזה, על החצבים, אבל מה לעשות שעכשיו עונת הנרקיסים וזה נפל לי בול?!? ובכן, באחת השבתות,...