תמיד הייתה לי חיבה לצבע הוורוד. בעצם לא. כשלורי בכורתי נולדה הצהרתי שאני לא מוכנה לדביקות הוורדרדה הזו ולא אסכים שבתי תראה כמו מרשמלו...

כחלק מהמעבר לבית החדש, נפרקו ארגזים. הרבה ארגזים!!! הרבה מאד אפילו! עם חלקם לא נפגשתי מלא זמן. שנה ו-7 חודשים ליתר דיוק. השארתי אותם...

בתקופה הנוכחית פחות בא לי לנסוע למרחקים. מתחשק לי להישאר באזור, לא לשרוף זמן בכבישים וגם – לחזור הביתה מהר. כי גם ככה הילדים לא...

לאחרונה, רק לאחרונה, גיליתי כמה פרחים עושים לי שמח בלב. ויותר מזה, עציצים קטנים, כאלה שלא דורשים טיפול מיוחד ומוריקים את הנוף באופן קבוע....

משך שנתיים תמימות, קראנו לו ״הבית החדש״ ואוטומטית נוסף לו צמד המילים: “בעזרת השם” 🙂 הילדים גם נדבקו בזה. “כשנעבור בע״ה”, “בבית החדש...

מכירים את זה ש״אוספים״ חברים מכל מיני תחנות חיים? אז כזה בדיוק. שירי היא חברה שלי מהגן. לא, לא מהגן שאני הייתי בו, אלא מהגן שהילדים...

אל הספר הזה נמשכתי מתוך סקרנות. מיד כשראה אור ובשל קירבה משפחתית, העלתה שלי גרוס הנהדרת תמונה באינסטגרם אודותיו וזה לכשכצמו היה מעניין...

כן, אני מודעת לכך ששיבשתי ל”תיסלם” את השיר המופלא הזה, על החצבים, אבל מה לעשות שעכשיו עונת הנרקיסים וזה נפל לי בול?!? ובכן, באחת השבתות,...

לא ברור למה נזכרתי בסיפור הזה דווקא עכשיו. אולי בגלל שולנטיינס דיי תמיד מתחבר לי עם ורדים אדומים.... או אולי דווקא בגלל שנתקלתי בעוגה...

האסיפה הכללית נקבעה ל-23 בינואר. ״את מוזמנת להצטרף״, כתבו לי. הייתי המומה! כבר?!? הרי רק עכשיו הייתי בדרום. ובצפון. ובירושלים. בימי...

כבר נתקלתם במונח הזה – לוח חזון, או לוח השראה? בכלל, השראה נהיה מושג מודרני ו-״איני״ שקשה לא להשתמש בו. הוא בא לבטא את כל מה שמלהיב...

הפוסט הזה נכתב מהרהורי ליבי. אין בו שום הודאה או בשורה, אז בבקשה – נא לא לשלוח מחר פרחים, וגם לא הודעות sms או מיילים מברכים. זהו פוסט...

את הספר הזה קיבלנו במתנה ליומולדת 6 של מייקי. האמת, לא נפלתי וגם ילד המומולדת לא. הקונספט של חיפוש מחט (או במקרה הזה פינגווין), בערימה...

כמה clumsy אפשר להיות, אתם שואלים? ובכן, מאד! בעיקר אם מדובר בי ובהתמצאות בדרכים. WAZE בשבילי הוא המצאת המאה!!! הצלה! כי כשקראתי...

על המקום הזה אף אחד עדיין לא כתב, פשוט כי הוא חדש דנדש, ואיזה כייף ומרגש לי שאני עושה לו את החניכה, את הספתח, בפרגון רב, כי באמת מגיע לו!...

כידוע, אני אוהבת סיכומים. אוהבת לעשות פאוזה, להביט לאחור, לקבל פרספקטיבה, להתגאות במה שהיה ולראות התפתחות ושינוי. זה עושה לי נעים בלב… ...

ביום שני שעבר, בדיוק לפני שבוע, הסתובבתי כל היום עם חיוך מרוח על הפנים. איזו שביעות רצון נמתחה לה שם, בין אוזן לאוזן ותחושה של סיפוק...

שוב שוברת את הראש מה להכין להם לצהריים. פסטה – יש. שני רטבים – אדום ולבן – יש. לא בא לי על מנה בשרית היום. בדיוק חזרתי מראובן הירקן....

האמת שממש לא חשבתי לכתוב על זה פוסט. כבר היה פוסט על תפוזים בשנה שעברה (כאן) ואני לא אוהבת למחזר. אבל כשהגענו, היה פשוט בלתי נמנע לצלם. ...

את כתיבת הפוסט הזה דחיתי ללא הרף. לא כי לא היה לי מה לכתוב. להיפך! לא כי לא התרשמתי. להיפך! וממש לא בגלל שלא נהניתי. לגמרי ההיפך! ...

הספר הזה שכב לצד מיטתי לא יותר משבועיים. בחיי! זמן שיא עבורי מבחינת מהירות קריאה. נכון, היו נסיבות מקלות כמו חגים וחופשות ויותר פנאי...

נובמבר. חודש נוח ונעים לצאת מחוץ לבית. שבת רגועה, בלי מחויבויות. לבקשת הקהל, תומר נשאר איתנו ולא יצא לרכוב מוקדם בבוקר. צריך לנצל את...

חול המועד סוכות. יום נטול קייטנה. הזדמנות מושלמת למצוא פעילות מותאמת גיל ולבלות בילוי איכותי ומהנה עם לורי. איזה יופי! כבר מזמן רציתי...

כידוע לכם, חובבת מושבים מושבעת אנוכי. זה תמיד נראה לי קהילתי וחם, אבל לא שיתופי מדיי, איכותי מבחינת אנשים ואיכות החיים, מעין פנינה בלב...