פותחים ארגזים: עשרה ספרים שהתגעגעתי אליהם

כחלק מהמעבר לבית החדש, נפרקו ארגזים. הרבה ארגזים!!! הרבה מאד אפילו! עם חלקם לא נפגשתי מלא זמן. שנה ו-7 חודשים ליתר דיוק. השארתי אותם במחסן של דירתנו הקודמת, פשוט כי לא היה לי בהם צורך בבית הוריי. השמחה לפתוח ארגזים שתכולתם נשתכחה ממני – הייתה גדולה. זה הרגיש כמו לקבל שלל מתנות. וליהנות מהכל מחדש… כך גם עם הספרים שלי.

מעולם לא קראתי ספר פעמיים. זה נראה לי תמיד כמו בזבוז זמן. הרי יש עוד כל כך הרבה דברים שצריך להספיק לקרוא, מלא כותרים חדשים שיצאו וקלאסיקות שבכלל עוד לא הגעתי אליהן… והזמן גם ככה כל כך מוגבל! אבל אילו היה לי שפע זמן ורצון לקרוא שוב את שנקרא כבר, לבטח הייתי חוזרת אל הספרים הבאים. הם השאירו לי טעם טוב בפה, השאירו חותם, או סתם העבירו לי את הזמן בהנאה (תרצו לקרוא להם ספרי טיסה? בבקשה!). אני מרבה לקרוא ספרות מקור ופחות ספרות מתורגמת (כן, אני בטוחה שאני מפסידה המון), ולכן בעשירייה האהובה עליי יש רק שלושה ספרים שהם תרגום. כל השאר – ספרות ישראלית, מקורית ואהובה. ויש עוד הרבה ספרים שנהניתי מהם (כמו: בתים של אחרים / דקלה קידר, ימים יגידו, אנה / מירה מגן ועוד, עליהם תוכלו לקרוא פה בבלוג תחת “קצת תרבות”) ומפארים את ספרייתי, אבל אל העשרה האלה נשלחה ידי, אותם צילמתי ועליהם כתבתי לכם. בפעם הבאה, מבטיחה עוד עשירייה מנצחת.

והנה כמה מילים על כל אחד מהם:

תאונות / יעל הדיה זהו הספר הראשון של יעל הדיה שהתגלגל לידיי ולגמרי נשביתי בקסמו. הוא כתוב מעולה, סוחף, וכולו סיפור בתוך סיפור, השתבללות שכזו, כפי שיעל הדיה יודעת לכתוב בכישרון שיא. אחריו קראתי את “שלושה סיפורי אהבה” שלה (שלוש נובלות), שהיה גם הוא מהנה ונפלא, אבל אף ספר שכתבה אחרי הרומן “תאונות” לא השתווה לו לטעמי. הוא היה באמת יצירת מופת בעיניי וגרם לי שנים אחר כך ללכת ללמוד אצל יעל הדיה קורס כתיבה במשך שנה תמימה. זה היה תעונג צרוף. כאן תוכלו למצוא כמה מילים על הספר: https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=35675

אומן הסיפור הקצר / מאיה ערד את הספר הזה קראתי בחודש תשיעי בהריון עם מייקי. הרומן הזה היה רומן רומנטי מתוק שלא יכולתי להפסיק לקרוא, והדבר היחיד שקטע את הקריאה בו היו צירי הלידה. עם ילד נודניק על הידיים, שדרש מגע אנושי ללא הרף, המשכתי לקרוא את הספר בכל הזדמנות שהייתה לי, עד תומו. זו גם הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם מאיה ערד, שלאחריה נרכשו כל ספריה הקודמים ואלו שבאו אחר כך, וכולם נקראו בהנאה רבה. ערד כותבת נהדר וכדאי, כדאי, כדאי – לנסות אותה. תקציר הספר: https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=690687

סיפור אהבות / כנרת רוזנבלום את כנרת הייתה לי הזכות להכיר כשהייתה מרצה שלי בתואר הראשון. הערצתי אותה! היא השפיעה עליי עמוקות בכל כך הרבה רבדים, כך שלא היה ספק שכשספרה ייראה אור, הוא יגיע לידיי מיד. הספר הזה טייל איתי בחופשת קיץ אחת לכרתים ונהניתי מכל דקה קריאה בו. זהו רומן סוחף, מרתק ומעורר תהיות ושאלות באשר לקשרים זוגיים. קחו אותו איתכם לחופשה. אחלה אסקפיזם שבעולם! והרי התקציר: http://www.text.org.il/index.php?book=1201078

עד שיום אחד / שמי זרחין וואו! מה אומרים על אחד הספרים היותר מקסימים, מרגשים, קריאים וכתובים בכישרון ובחן שיצא לי לקרוא? שמי זרחין הוא אלוף הבדיה, ההמצאה, ההזיה והוא כותב אותה כל כך טוב, שזה נשמע הכי כנה ואמיתי. הדמויות שהוא טווה נכנסות ללב, ויוצרות סיפור שקשה להתנתק ממנו תוך כדי קריאה, כך שגם כשהספר מסתיים – הן ימשיכו ללוות אותך. אחד ה-ספרים! לא לוותר בשום אופן! זה גם אחלה ספר למתנה, לנשים ולגברים אוהבי קריאה. https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=937898

ארבעה בתים וגעגוע / אשכול נבו אי שם, בשנות ה-2000 המוקדמות, קצת לאחר שנישאנו, נסענו לאילת. נדמה לי שזו הייתה נסיעתנו הראשונה כנשואים, אחרי ירח הדבש. יצא שלקחתי את הספר הזה איתי לחופשה והוא בהחלט שדרג אותה! מכירים את התחושה שספרים טובים, בסיטואציה נכונה, פותחים לך עוד יותר את הלב? ממלאים בהשראה? אז כזה! ספר מעולה של אשכול נבו, כתוב מצוין ועוסק בעדינות גם בסוגיות פוליטיות. אחריו אהבתי מאד גם את “משאלה אחת ימינה”, אבל “ארבעה בתים וגעגוע” ייזכר לי תמיד לטובה ויתכתב לי לנצח עם העיר הדרומית וחופשות זוגיות ראשונות, נטולות ילדים. https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=43034

בזעיר אנפין / ירמי פינקוס אולי שמעתם על הצגה כזו שעלתה לאחרונה בתאטרון “גשר”, אבל לפני שהייתה הצגה, היה זה ספר בהוצאת עם עובד של ירמי פינקוס. ספר מופלא, כתוב מעולה, קריא ומאד נוגע ללב. אולי כי פעם הייתי בזייפלד, אולי כי רחוב יהודה מכבי “מדבר” אליי ואולי כי הדמויות והיחסים בין האחיות והגיסים ושאר בני המשפחה הצליחו להיכנס לי ללב ולהיחקק בו. תקראו!!! https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=960825

והנה באים המתורגמים שלי:

הקפיצה מהמזח/ אן פאקר  הספר הזה, על כריכתו התכולה, צד את עיני והתלווה אליי עד לשוויץ הרחוקה בשנת 2007. קראתי אותו בשקיקה, על נוף אגמים מהממים והרים מושלגים ועפתי. הדמויות עדיין זכורות לי, תחושותיהן נצרבו בלבי, כמו גם סצנות שלמות מהסיפור. ועברתי מאז שלושה הריונות ושלוש לידות! זה אומר שהוא בהחלט הצליח לעשות עבודה טובה! https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=214574

הנערה מכיכר טיימס / פאולינה סיימונס פאולינה סיימונס ואני לא ממש חברות (רגע, אל תסקלו אותי!). היא כותבת ספרים עבי כרס, בדיוק כמו שאני אוהבת, אך הם מסועפים והיסטוריים (רק המילה עושה לי חררה בכל הגוף), ואני פחות מתחברת לג’אנר הזה. דווקא את הספר הזה קראתי ביום כיפור אחד (שוב, בלי אלימות!!!), והוא היה לגמרי מצוין וסוחף, לא היסטורי בכלל, אם כי לעיתים קצת מבהיל. אהבתי אותו מאד, על אף היותו מתורגם, והרי אני לא קוראת מתורגמים כמעט בכלל (יודעת, אני מפסידה המון!). רומן בלשי, מלא מתח ומסתורין וגם סיפור אהבה וריפוי מקסימים. לא לרומנטיקנים בלבד. https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=937939

הצד השלישי של הסיפור / מריאן קיז ספר מתוק. פשוט כך. הוא זכור לי כקריא וזורם ושטותי, אבל ברמה נסבלת, אחלה “ספר טיסה”, אם תרצו. לא הצלחתי לקרוא אחריו אף ספר של מריאן קיז, אבל את זה גמעתי והוא לגמרי סיפק את הסחורה: הנאה קלילה ובטוחה. https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=45156

מקווה שיהיה לכם פסח מעולה ושפע זמן לקרוא. המלצות, כפי שאתם רואים, לא חסר! חג פסח שמח!