להרים את העצב

בשבועיים האחרונים שמתי לב שכמעט ואין לי תמונות בנייד. פשוט מיעטתי לצלם. וכשזה קורה, אני כבר יודעת שזו השתקפות של מצב הנפש שלי. כי בימים שאני מלאת אנרגיה, כשאני רואה בהיר, כשיש לי משהו לצפות לו, וכשמצב הרוח הכללי הוא בסך הכל טוב - היצירתיות שבי שופעת ואני מצלמת כל דבר יפה שהעין שלי קולטת (ואנחנו כבר יודעות שמה שעושה לנו נעים בעין, עושה לנו גם נעים בלב). אז, יש לי עשרות תמונות בגלריה שלי, ואני מלאת מרץ, והעשייה שלי פורייה. אבל בימים האלו, התדר נמוך והאנרגיה ירודה. נראה שאנחנו שוחים בים של עצבות. ואז, באופן אישי, אני ממעטת לצלם. התחביב האהוב עליי פשוט כבה.

כמעט במקביל לתובנה הזו, בשבוע שעבר פגשתי בחור מקסים, שסיים 4 חודשי מילואים בעזה וחזר לשיגרה, אם אפשר לקרוא לזה כך. הוא חזר לאשתו ולילדיו, ולעסק שלהם בבית הקפה השכונתי. החלפנו כמה מילים ואחרי שהודיתי לו מקרב-לב ששמר עלינו ועל ההקרבה הגדולה שלו, הודיתי בפניו שהדיסוננס הוא עצום. החיים במרכז הם סוג של בועה וקצת לא נעים מכל מי שחזר משדה הקרב, ורואה שהכל פה מתנהל כרגיל, כאילו כלום. ״זה משמח אותי שזה רגיל ושיגרתי,״ הוא אמר. ״אחרת למה כל זה? בשביל מה יצאתי מהבית למשך 4 חודשים? למה השארתי את אישתי והילדים לבד כל כך הרבה זמן? רק בשביל שיהיה שקט ותהיה שיגרה. שיהיו מסגרות חינוך לילדים, והעסק יעבוד, ואנשים יוכלו לבוא לשתות קפה וקצת להירגע״. וואלה, חימם את ליבי וניסיתי להתעודד ממילותיו. להרגיש פחות אשמה. ואולי גם פחות ירודה.

אז במקביל למקביל, עשיתי עוד כמה דברים שעזרים לי מדי יום להתרומם קצת. הרעיון הוא לא להעלים לגמרי את העצב והכאב, אלא לתת להם להיות. לנשום עמוק ולעבור דרכם. ובד בבד גם לעשות דברים שירוממו אותנו קצת מעל זה.

ולנוכח ההבנה שאני לא היחידה ששפופה בתקופה הזו (שיתפתי בסטורי שלי באינסטוש וקיבלתי הרבה תגובות מזדהות), משתפת אתכן בכמה טיפים שיוכלו אולי לסייע גם לכן להתרומם, ולו בקצת:

1.     להקשיב למוסיקה שאתן אוהבות ועושה לכן נעים. גם כשאני באוטו, גם כשאני מבשלת, גם כשאני עובדת - אני משתדלת להכניס פנימה מוסיקה. זה פשוט מרים ומרגיש פחות לבד. קחו משהו חמוד.

2.     לכתוב, לאוורר רגשות - כתיבה היא כנראה אחת הדרכים העוצמתיות והיעילות (וגם החינמיות) להביא מזור לנשמה, והקלה ללב ולשחרר קצת את המועקות. "פשוט" לכתוב את כל מה שעולה בדעתכן, כל מה שמעיק, על מה שאתן מצפות לו בעתיד לבוא, את כל התחושות שלכן. כתיבה אינטואיטיבית צריכה להיות בבחינת ״הנייר סופג הכל״, תוך היזכרות שכל מה שכתבתן הוא ״לעיניכן בלבד״. אפשר להתחיל מ- ״אני מרגישה ש…״ ולהמשיך עם המילים.

3.     לכתוב הודיות - הוקרת תודה היא כלי שכולו קסם. היא מחזקת, בונה חוסן, נותנת פרספקטיבה ומחווטת את המוח להביט על חצי הכוס המלאה. זהו כלי ששינה לי את החיים ואני מקפידה לעשות אותו בצורה מסודרת בכל יום שישי: כותבת תודות והוקרות על כל השבוע שהיה, אבל גם במהלך השבוע, עולות לי הודיות בראש ובלב, שאני אמנם לא רושמת, אבל נוכחת ברגע ומודעת מספיק בשביל לומר עליהם תודה.

4.     ״לקנות ולאכול״ - זו תגובה שקיבלתי מכמה עוקבות שלי בוריאציה זו או אחרת, במענה לשאלה שלי: "מה מרים ומשפר את האנרגיה שלכן בימים האלה?" אז לקניות אני פחות מתחברת עכשיו, באופן אישי. בדקתי. זה לא נותן לי את אותו סיפוק כבעבר, אבל מסתבר שעבור חלקכן זה כן עובד, אז יופי! האקט של קנייה והתחדשות מפריש כנראה כל מיני חומרים מרוממים במוח והוא גם מהווה תמיכה בעסקים מקומיים אז נהדר כפליים. ואוכל? אוכל הוא תמיד מנחם ומרומם.

5.     לשתות קפה - קפה הוא שם קוד לכל מה שאנחנו אוהבות לשתות: תה, קולה זירו, כוס יין וכו' וכו'. ואפשר לשתות בבית או בבית קפה, ויש משהו כייפי בפינוק הזה, שמאפשר איזו אתנחתא מהיום יום, כמה רגעים של טעינה, של מילוי מצברים, של התחדשות. ואם זה בבית קפה / מחוץ לבית, יש פה גם מימד של התפנקות ושינוי אווירה ושבירת שיגרה שהם נעימים ומועילים לתחושה. בית הקפה. אהוב עליי כרגע הוא דנדי ברשפון. מעבר לקפה הנהדר ולכריכים הטריים והמשגעים, זה הפך להיות המשרד שלי מחוץ לבית.

6.     סביבה אסתטית - אל תזלזלו בזה! קצת פרחים על השולחן, נרות דולקים, מבער עם ריחות תומכי לב, הקפדה על כך שיהיה מסודר ונעים סביבכן, כל אלה ועוד מעלים את התדר והאנרגיה שלכן ומאפשרים ביצועים טובים יותר ושלווה פנימית, שמאפשרת התבוננות שקטה פנימה.

7.     לקרוא ספר או לראות סידרה - שני דברים שמאפשרים קצת אסקפיזם בימים קשוחים. מודה שאני פחות בענייני טלויזיה, למרות ששמעתי מכל עבר ש- One day בנטפליקס מופלא. בינתיים צופה בסדרה הישראלית ״חולי אהבה״ ונהנית מאד וגם העונה השנייה של ״הטבח״ הייתה נהדרת. ולגבי ספרים - אני מזדחלת בקריאה כרגע, אבל מאד מצפה ל"בני טובים" של כנרת רוזנבלום, שייצא בקרוב לחנויות. אם לא קראתן את הספר הראשון שלה, ״סיפור אהבות״, אני ממש ממליצה בחום.

8.     לצאת לטבע - לראות פריחה (עכשיו זו תקופה מושלמת לכך), להתחבר לירוק, לאדמה, לריחות ולמראות. זה עושה טוב על הלב ומרומם את הנפש. בדוק! 

בנוסף, צאו לים - משהו ברחש הגלים, ובמים עצמם הוא מדיטטיבי ומרגיע והקירבה למים עושה דברים טובים, מרפאי נפש. על כל אלה ועוד כתבתי בהרחבה בתוכנית לאימון אסתטי. אם זה מעניין אתכן, תוכלו לרכוש כאן (עכשיו במחיר מיוחד) ולהנות מ- 21 יום של תכנים, המלצות, טיפים והשראות שיגיעו מדי יום למייל שלכן.  

9.     הליכה (או ריצה, אם אתן מצטיינות) - ספורט ידוע כמשפר מצב רוח ומעלה את רמות האדרנלין בגוף. בהליכה יש משהו מדיטטיבי, שמשפר את האנרגיה וגם מאפשר לנקות את הראש והמחשבות. אני קוראת לזה "איורור מוח". יותר קל לי עם זה, מאשר לקרוא לזה ספורט.  

10.  לסדר - לעשות סדר תמיד עושה הרגשה טובה. זה כמו לעשות ניקיון לנפש. אז תתחילי במגירה, או בשידה שליד המיטה. בפינה קטנה שמציקה לכן בעיניים. אולי תיכנסו לשוונג ומשם תעשו סדר בכל החדר או בכל הקומה, או שפשוט יהיה לכן יפה בעיניים ונקי בלב, עם תחושה שהייתן חיוניות ועשיתן משהו מועיל.

אז מה תבחרו לעשות? איך אתן מרוממות את עצמכן ברגעים שפופים? מוזמנות לשתף אם יש לכן רעיונות נוספים, או "לגזור ולשמור" לשעת הצורך.

מאחלת שיהיו לנו ימים טובים במהרה, שמצב הרוח האישי והלאומי ישתפרו ושהתקווה תנצח.