קרנבל בר המצווה - חלק #2

חודשים ארוכים אמרתי לעצמי: זה שטויות, אירוע מצומצם. סה"כ 35 איש. קטן עליי.

אבל ככל שהתקרבנו למועד, המועקה תפסה לה מקום בבית החזה. כי פתאום הבנתי, שלמרות שזה בכלל לא אירוע גדול, אלא משהו משפחתי ומאד אינטימי - יש הרבה מה לעשות: לכתוב נאום, להכין מצגת, לסגור את כל ענייני הרב-בית כנסת-טלית ותפילין, לדאוג ל- give aways, לסגור על כיבוד לארוחת צהריים, ועוד לא אמרתי כלום על למצוא לכולנו (שישה איש!!!) בגדים.

כחודש לפני תאריך בר המצווה, "התעוררתי על עצמי". אמנם חלק מהדברים כבר היו סגורים או בתהליך: כבר בחרנו בית כנסת, מייקי כבר החל ללמוד את חלקו בפרשת השבוע (לא הייתה לו הפטרה!), סגרתי עם שף שאני אוהבת והיו 13 מתנות שקדמו לתאריך יום ההולדת שלו - הפקה בפני עצמה (ואם פספסתן, תוכלו לקרוא על כך כאן).

ובכל זאת, היו מלא דברים עוד להספיק לעשות ותוך כדי, החיים ממשיכים בשלהם, ולא חומלים. אין הנחות בפרוייקטים האחרים, בעבודה, בהסעות, בזמן משפחתי, בארוחות, בזמן איכות עם הילדים וכו׳. הכל מתנהל במקביל.

אז הנה כמה תובנות, הצעות והמלצות בעקבות השמחה שלנו, שאולי יוכלו לשמש גם אתכן:

1. מה אלבש? אני לא יכולה לתאר את המועקה שהייתה לי מהסעיף הזה. סעיף ההלבשה לכל בני המשפחה, כולל לי עצמי. אומר את האמת: אין לי את הכייף הזה, וגם לא את הזמן ביום-יום העמוס שלי, ללכת לחפש בגדים. זה לא מסב לי הנאה! אני אוהבת לקנות כשאני נתקלת במשהו יפה, שמוצא חן בעיניי ממש, כשזו קנייה ללא מאמץ. בדרך כלל, אני קונה ״על הדרך״, אבל ללכת לקנות משהו ייעודי, לאירוע מסויים, בלחץ של זמן - ממש לא מומלץ. המלצתי לכן, היא לקנות לכן משהו כשאתן נתקלות בו. ואם אפשר אז הרבה זמן מראש. אירועי קיץ ואירועי חורף הם הכי פשוטים. מזג האוויר בהם ברור מאד. אך דווקא בעונות המעבר - העסק קצת יותר מסובך… מזג האוויר הפכפך, לא ברור אם יהיה קפוא וצריך משהו חם, או שיהיה שמשי ויפה ואז משהו קליל יתאים יותר. בקיצור, אם אתן יכולות, חפשו כמה חודשים מראש משהו שיתאים לכן לאופי האירוע, עם אוריינטציה למזג האוויר הצפוי. בעונות מעבר - מראה השכבות יעזור לכן כנראה (למשל, שמלה ומעליה ג׳אקט קטן, ולהחליט לפי מזג האוויר, האם הולכים עם מגפון או עם נעל פתוחה יותר).

2. בגדים לילדים (ולבעל) גם לילדים היה צריך למצוא בגדים הולמים לארוע (וגם לילד הגדול! :-)) עם חלק מהילדים (והבעל) יכולתי למצוא לבד ולהביא להם הביתה למדידה. עם חלקם האחר, היה צריך ללכת לחפש, למדוד וללקט.

עצתי - תתארגנו על זה מספיק זמן מראש. נדרש זמן עם כל ילד לבד / ללכת לחפש עבורם מספיק זמן לפניי. כמו בכל דבר, התארגנות מראש מקלה על החיים ועושה פלאים.

* צילם: גיא חמוי

3. מתנות קטנות אני תמיד אוהבת שלוקחים משהו הביתה בסוף של אירוח. זו מזכרת, תשומת לב וזה מחמם את הלב לתת ולגרום לאנשים לא לצאת בידיים ריקות. השקעתי במתנות יפות לסיום האירוע: קופסאות פח, עם מדבקה ממותגת ובפנים שוקולדים למבוגרים וממתקים לילדים. אממה!? מרוב התרגשות שכחתי לחלק בסיום! כמה התבאסתי. אין לתאר... אז אל תהיו דנה! :-) תדאגו שמישהו יזכיר לכן לחלק את ה- give away בסיום האירוע.

4. אוכל באיזשהו שלב עוד חשבתי שאני הולכת לבשל ולהאכיל את כולם בעצמי, אבל עד מהרה הבנתי שזה לא ישים.

גם לבשל כמה ימים לפניי, גם להיות בבית הכנסת קודם, גם לארגן את הבית לאירוח וכו' - זה לא היה ממש אפשרי. אז שיחררתי. ובמקום זה, החלטתי שאני נותנת לארז גולקו להאכיל אותנו. כבר אכלתי את האוכל הטוב של ארז וידעתי שיש על מי לסמוך. השפע שהוא מציע מאד הולם את האופן שבו אני אוהבת לארח ולמלא את השולחן וידעתי שהכל יהיה טרי, מיוחד וכייפי. כך היה בפועל! ארז הגיע לפנינו, השתלט לי על המטבח והכין לנו אוכל כיד המלך.

* צילם: גיא חמוי

5. צלם האמת, שבאופן מוזר ולמרות שצילומים תמיד כל כך חשובים לי, כי הם מזכרת נהדרת ודרכם אני מצליחה לחוות את האירוע שוב, בלי ההתרגשות והשיגעון של תוך כדי - לא חשבתי לקחת צלם. בשיחה אקראית עם חברה כ-10 ימים לפניי, פתאום קלטתי שזה עניין נחוץ וקיבלתי המלצה על גיא חמוי. רוב התמונות בפוסט הן שלו ואני כל כך שמחה שהוא היה איתנו, להנציח את כל הרגעים היפים והנוגעים ללב שהיו.

* צילם: גיא חמוי

6. מצגת ונאום חברה קרובה שכבר חגגה לבנה בר מצווה, הזכירה לי שצריך לעשות מצגת. ״חייבים, מה!״, הפטירה ואני התכווצתי. לא מזמן הכנתי מצגת יפהפייה לכבוד טקס זיכרון לאיש אהוב שנפט ר, ואמנם להבדיל אלפי הבדלות - לא הייתי מסוגלת ליצור שוב מצגת לאירוע המשמח שלנו. אז החלטתי שאני עושה משהו שונה: same same, but different. במקום מצגת, הכנתי שרשראות של תמונות. אספתי עשרות רבות של תמונות סטילס שהיו לי, מכל מיני צמתים ונקודות זמן בחיים של מייקי. הלכתי גם לפתח תמונות מהתקופה האחרונה של חתן בר המצווה, תמונות שלו ותמונות עם אנשים שעמדו להשתתף באירוע בר המצווה.

זה יצא וואו!!! מרגש בטירוף והיווה אטרקציה במועד האירוע עצמו. כולם ניגשו והסתכלו ונזכרו וחייכו. את הנאום שלי הצלחתי לכתוב רק בשבוע האחרון. לא הלך עם זה, והסתבכתי והתבחבשתי. בסופו של דבר, יצרתי רשימה (כי ברשימות אני טובה!!!). הכנתי רשימה של כל התכונות הבולטות של מייקי, מתובלות בסיפורים ואנקדוטות נחמדות. היה מדוייק, קצר וקולע. ואפילו הוא הודה שהיה אחלה, ולא הבכתי מדיי. הללויה!

* צילם: גיא חמוי

* צילם: גיא חמוי

7. הנחת תפילין טקס הנחת תפילין בבית הכנסת היה מבחינתנו, אפילו מרגש יותר מהעלייה לתורה בשבת. תומר ואני הלכנו עם מייקי לבית הכנסת בשעה לא שיגרתית. 5:30 בבוקר. עם כל החשש שלי שלא נתעורר בזמן ושלא נגיע בזמן לתפילת שחרית, היה משהו קסום בשעה הזו, ועצם העובדה שהיינו רק שלושתנו, בשעה הזו, שאנחנו לא מורגלים בה, לראות את מייקי מניח תפילין וקורא בתורה.... היה בזה משהו אינטימי ומרגש ומקרב.

8. הפרטים הקטנים הם אלה שתמיד עושים את ההבדל. הפרחים, סידורי השולחן, ההזמנה, המיתוג… כל אלה תורמים גם הם לאווירה. על המיתוג הייתה מולי, כמובן, והאיור שיצרה לי כאחת מ- 13 מתנות בר המצווה של מייקי הפכה להיות ההזמנה ששלחנו לאורחים שלנו ומדבקות שהודבקו על המתנות שחילקנו בסוף.

* צילם: גיא חמוי

9. טלית ותפילין רצוי להתארגן על זה מראש. איכשהו, רק כמה ימים לפני העלייה לתורה רכשנו למייקי טלית. המחשבה הייתה שישתמש בטלית של תומר, אבל לשמחתי הבנתי בזמן הנכון שגם תומר וגם סבא יצטרכו את שלהם, אז התחדשנו בטלית יפה שרכשנו בחנות מקומית של חב״ד וזה היה מרגש לראות אותו כך, בטלית משלו. אם מתארגנים מספיק זמן מראש, אפשר לבקש לרקום על הטלית ראשי תיבות ולהפוך אותה לאישית עוד יותר.

10. סוכריות (כשרות) - לזרוק על חתן בר המצווה בבית הכנסת. כמעט ושכחתי אותן אך ברגע האחרון נזכרתי לקנות!!! קנו סוכריות ג׳לי / מרמלדות, כדי שלא ייכאב לו מדיי, כשכולם צולפים בו…

אתן כמובן מוזמנות להוסיף, לשאול ולהציע - לרווחת כולנו ♥

והלוואי שתמיד יהיה לנו שמחות וחגיגות לחגוג, וטיפים ורעיונות משדרגים לפזר כמו נצנצים, אחת לשנייה.

אמן!