מסורות של יומולדת

כמה אני אוהבת ימי הולדת, אתן כבר יודעות. אני מאלה שמאמינות שצריך לחגוג כל שנה שאנחנו על הפלנטה הזו, ולציין כל יום הולדת, כי מי יודע מה יהיה מחר. הצרות הרי נדחקות פנימה, בלי לשאול. הן מתפרצות ומערערות ובלתי מתחשבות, אבל את השמחות צריך להביא. לקחת ביד, ולהושיב על כיסא ולומר להן: שנייה, רגע. תישארו. ולציין את כל מה שאפשר, והוא חיובי ונעים וטוב, גם אם זה בתקופה לא אידיאלית, ויש דברים שמעיבים מסביב. במיוחד ימי הולדת! זוהי עוד שנה שאנחנו פה, ביקום הזה, וזו בהחלט סיבה למסיבה.

השבוע, ציינו לאנדי יומולדת 6. זו לא החגיגה הראשונה שאנחנו מציינים לו השנה. כבר חגגנו בגן, ואז, רגע לפני שהסתיימה השנה וכולם התפזרו ונסעו לנפוש, חגגנו לו עם חברי הגן בבית, בהפעלת קוסם. וגם ביוון ציינו יומולדת - עם נר ועם סבא וסבתא שלא היו בחגיגות הקודמות ולא יהיו בתאריך עצמו. מה שנקרא: The more, the merrier אבל בתאריך יום ההולדת עצמו, אנחנו תמיד בבית, רק המשפחה הגרעינית. זו המסורת הפרטית שלנו וחשבתי לספר לכן קצת עליה. אולי זה ייתן לכן קצת השראה, או אולי יפיח בכן תקווה קטנה בימים המתוחים האלה. והנה אני מתחילה:

מתנות - אני מנהלת רשימת מתנות לכל בני הבית במשך שנה שלמה. בפתקים שבאייפון, יש לי רשימת מתנות, שמנוהלת לאורך השנה כולה. אני משתדלת להקשיב ולשמוע בין השורות מה כל אחד צריך, רוצה, אוהב, מעוניין בו - שהוא גדול ומשמעותי לקנות סתם כך בלי סיבה מיוחדת. בכלל, אני חושבת שדחיית סיפוקים היא דבר חשוב ללמוד בחיים האלה. הדחייה יוצרת ציפייה נעימה לבאות, התרגשות מכך שאת הדברים שאנחנו באמת רוצים - עוד נשיג בהמשך, וגם הערכה כשמקבלים סוף סוף את שרצינו. נוצרת הבנה חשובה לחיים, שלא כל מה שחשקה בו נפשנו, יהיה פה באותו יום…. זו מיומנות חשובה בעולם השפע שבו אנו חיות, ומתחדד לי עוד יותר בתקופה ההזויה שבה אנו נמצאות, תקופת מלחמה, שבה נעשה לי ברור יותר ויותר שלא כל מה שיפה וטוב בעינינו - חייב להיות שלנו. אז ברשימת המתנות של הילדים, היו למשל הופעות שרצו לראות (הלכנו עם נלי לראות את חנן בן ארי וזו הייתה אחת החוויות המרגשות), אייר פודס, אפטרשייב נחשק, חורים באוזניים ועגילי זהב ועוד. אצל תומר הופיעו דברים שידעתי שהוא צריך, כמו תיק חדש לעבודה, מעיל חורפי וקל, ביגוד ועוד. אני אוהבת לפנק ועוד יותר אוהבת לקלוע בול! זה מפתיע ומשמח ומוערך. אגב, גם עבור עצמי אני מנהלת רשימה ובשנים האחרונות מופיעות בה בעיקר סדנאות שאני רוצה להשתתף בהן וחוויות שחשוב לי לחוות. לרוב, אני קונה מספר מתנות: מתנה אחת גדולה ומשמעותית, בדרך כלל יותר "כבדה" מבחינה כספית, ועוד כמה מתנות קטנות ומשמחות. כך, יש אפשרות להעניק אותן בבת אחת - על שולחן מתנות, או לחלק אותן במהלך היום ולשמח במספר נקודות זמן. בנוסף, כל חוגג תמיד יקבל גם כרטיסי גירוד, שהם הפתעה קטנה ומשמחת, ולפעמים, אם יש זכייה,  יוצא שזו תוספת משמעותית למתנה….

ברכות - כמובן!!!

מילים הן דבר כל כך חשוב, בעיניי. ברכת יום הולדת היא הזדמנות להאיר על הטוב שבאחר, להודות עליו וגם לאחל. עבורי, אלה הזיכרונות שתמיד יישארו: מילים טובות שכתובות על כרטיס יפה ושאפשר לחזור ולקרוא בהן.

אני דואגת שכל האחים יכתבו אחד לשני, ובעצמי דואגת להניח על כרטיס ברכה מילים טובות, שיישארו שם לעד.

צילומים – צלמו כמה שיותר. גם אם הילדים מתמרמרים על כך. במרוצת השנים, זה הדבר שהם הכי אוהבים להסתכל עליו אצלי. הם משווים איך הם היו אז לעומת היום, מה השתנה מאז, ואיך חגגנו פעם. זו מזכרת נהדרת, לתמיד.

פרחים – הם תמיד מוסיפים חגיגיות ומשפרים את האווירה. וגם, בהמשך לסעיף הקודם, בעידן שבו הכל מתועד ומונצח, זה לגמרי רקע אסתטי שמשדרג כל תמונה, אז לא לוותר על איזה "בוקה" נחמד שעושה לכן טוב על הלב וישמח גם את החוגג. 

אין חגיגה בלי עוגה – כמילות השיר, אין חגיגה בלי עוגה, שאוהבים במיוחד. אצלנו, כל אחד בוחר את העוגה שהוא אוהב ומבקש אותה ליום ההולדת: אחת מבקשת עוגת יומולדת קלאסית, זו עם השוקולד והסוכריות. אחד יעדיף פאי לימון, או פבלובה עם פירות יער, ואחת תמיד תבקש עוגת גבינה עם אננס שמזכירה לה את הילדות… כל אחד וטעמו האישי. אני אוהבת לאפות בבית, אבל אפשר גם לקנות, כמובן.

ובהמשך ישיר לסעיף הקודם - נרות שהם מספר על העוגה! לא, לא מוותרים עליהם, גם אם חצינו את ה-50. למה? כי בכל תמונה נדע בני כמה היינו כשחגגנו, ואיך נראנו בכל גיל, וחוצמזה, כי אין מה להתבייש. עם כל שנה שעוברת אנחנו נעשים יותר חכמים, יש לנו יותר ניסיון חיים ואת הקמטים והקילוגרמים שנוספו - הרווחנו ביושר. I am who I am, גם ביומולדת. אותנטית ושלמה ולא מושלמת, ויש בזה אמירה אמיתית, של מישהו שהתבגר בשנה.

 בלונים - את הקטנים אני אוהבים לשמח עם בלון של ספרת הגיל שלהם. בלוני הליום זה מהמם ותמיד מצטלם טוב בתמונות, אבל בפועל? זו תמיד אופרציה, טירחה לרוץ ולקנות בסמוך למועד, ולא מחזיק מעמד למשך זמן, ולפיכך הרבה פעמים לא שווה את המאמץ וההשקעה הכספית בעיניי.

בילוי משותף ביום ההולדת עצמו - סרט בקולנוע עם הבנים, ארוחת בוקר בבית קפה עם המתבגרת, בילוי בקניון עם הקטנה, מסעדה יחד כל המשפחה… אלו הם רק חלק מהרעיונות שהיו פה אצלנו בשנה האחרונה. כל אחד ‏ומה שבא לו. יש לי תיקייה מיוחדת באייפון ובה אני שומרת כל מיני המלצות לבילוי לא שגרתי ביומולדת: בתי קפה נחמדים שהם יציאה מהשגרה הרגילה, סדנאות מעניינות, מפגשים מרחיבי לב ועוד. בעת הצורך, אני שולפת ובוחנת אם מתאים לחוגג וללו״ז שלנו.

ומה מסורות היומולדת שלכן? ספרו בבקשה ותרחיבו לנו את הרעיונות והאפשרויות.

מאחלת לכולנו לזכור לחגוג, לא לוותר על ציון יומולדת - לעצמכן או לאהובים שלכן, ולהנות מכל מה שאפשר. מזל טוב! ♥