שיעור בשחרור / או: הנסיעה שלנו ללונדון

״שיעור בשחרור״, כך רשמתי לעצמי בצידו השמאלי של הדף עליו תכננתי את השהות שלנו בלונדון.

תחילה, חשבתי לא לתכנן כלל מה נעשה בכל אחד מהימים. פשוט להחליט בכל יום מחדש מה הלו״ז. אבל זה כבר היה אובדן שליטה מוחלט עבורי, ושחרור משמעותי מדיי מבחינתי. והרי אנחנו כבר יודעות, ששינויים ושחרורים - עושים בצעדים קטנים.

אז רשמתי לי בגדול, מה נעשה בכל יום ויום, כדי שיהיה לי איזה רפרנס ועוגן וכדי שלא נפספס כלום מכל התוכניות שרצינו להספיק לעשות ולראות. רשמתי את הכל על דף תכנון שבועי, בפריסה נוחה, אבל מראש אמרתי לעצמי: גמישות ושחרור. היה לי ממש חשוב הפעם להתעמק במהויות האלה בחופשה שלנו. להיות יותר זורמת, פחות נוקשה, גמישה ומשחררת. הרגשתי שאני ממש מתאמנת על זה בכל הימים שטיילנו.

וכך היה, ב-5 תובנות:

1. קיבלתי מלא המלצות מה לעשות בלונדון. ישבו איתי חברות טובות, כאלו שחיו בלונדון, או שביקרו בה כמות נכבדת של פעמים כדי להמליץ מה לעשות ועל מה לא לוותר (ובהזדמנות זו תודה ענקית לנלוש, אחות-ליבי על ההמלצות הרבות, לחגיתוש, הלונדונית לשעבר, שידעה להסביר לי על כל פינה ועל כל תחנה בטיוב. תודה לעמיתוש ב. על ההמלצה למלון ועל כל מה שמסביבו. בלעדיכן זה לא היה זה!) כמות סרטוני הטיק טוק שהחברה׳ המשפחתיים שלי העבירו לי בחודשים האחרונים על לונדון, היא בלתי נתפסת. באיזשהו שלב כבר ביקשתי שיפסיקו… :-) אבל בסופו של דבר, ברגע האמת, לא הכל עשינו, לא הכל הספקנו, ולא הכל התאים לנו כמשפחה בת 6 נפשות עם מנעד רחב של גילאים (ילדים ונוער בני 5-15). אז ויתרנו, הגמשנו, שיחררנו. מאמינה שעוד נגיע ללונדון בעתיד – בכל מיני הרכבים - ונשלים פערים… הזכרתי לעצמי (ואני מזכירה גם לכן), שהמלצה - כשמה כן היא. היא לא מחייבת והיא רק הצעה שמונחת על השולחן. אפשר לקחת אותה ואפשר גם להשאירה לפעם אחרת.

2. כאמור, לא הכל נעשה לפי הלו"ז והתכנון הראשוני, אבל בכל יום היה איזשהו עוגן (מוזיאון, מיוזיקל, טקס חילופי המשמרות בארמון בקינגהם, נוטינג-היל, קמדן מרקט וכו') וסביב זה השתדלנו לאלתר: אוכל, פארק, גינת שעשועים, קניות ובסך הכל זרימה במקסימום. הרעיון היה לאזן - אטרקציה / מקום מסוים אחד ביום, וסביבו גמישות ותזוזות וזה היה נכון לנו, התאים לכולם ולא הכביד. ובאופן כללי, אני מאמינה שאיזון היא מילת מפתח בחיים.

3. התנסויות חדשות: לראשונה בחופשה משפחתית, התנסינו בתחבורה ציבורית וזה היה תענוג. הבנים נסעו גם בטיוב, אך כמשפחה - הרבינו לנסוע באוטובוס וזה היה כייף גדול, חוויה בפני עצמה, אמצעי התניידות זול יחסית, הזדמנות למנוחה ולראות את העיר כולה בנחת. ותודה ענקית לנווט המעולה שלנו, מייקי, שתפס את העניין והוביל אותנו בבטחה. כי אפרופו שיעור בשיחרור, זו הייתה הזדמנות פז מבחינתי לשחרר. גילוי נאות: אני נווטת גרועה. אין לי חוש כיוון, בגרוש. והפעם שיחררתי את העניין הזה ממני ונתתי לבן ה-13 שלנו, עם חוש התמצאות משובח בהרבה משלי, להוביל את העניין הזה. זו הייתה מבחינתי חוויה חוץ גופית נהדרת :-) ואפרופו 2: אפליקציית Moovit תופסת גם בלונדון והצילה אותנו ממש עם ההתניידות בדרכים. שוס! (ותודה לאחות-ליבי נלי על התגלית).

4. התפצלויות: שלא כהרגלנו, בטיול הזה יצא שהתפצלנו. הבנים הלכו לראות משחק כדורגל של טוטנהאם נגד יוניטד ואני נשארתי עם הבנות ואנדי. זו הייתה חוויה מעניינת מבחינתי, כי אני שונאת להתפצל בחו״ל. תמיד מרגיש כבד לי להיות מבוגר אחראי לבדי, במקום זר, וגם ההרכב היה קשוח (אם הייתי לבד עם הבנות, ברור שקניות היו מענה מושלם, אבל אנדי היה איתנו וגם בו היה צריך להתחשב). איכשהו, ג׳ינגלתי גם מנוחה וגם קניות, גם ארוחת סושי ושאר פינוקים וגם פארק, ואחה״צ עבר בכייף עד שנפגשנו כולנו לאיחוד משפחות משמח. אגב, לבנים הייתה חוויה של פעם בחיים במשחק הכדורגל, לפי מה שסיפרו. הם חזרו נלהבים ומאושרים (ותודה ליונתן, חבר אמת, שדאג להם לכרטיסים משובחים).

5. האמת: לא, לא כל הרגעים בטיול שלנו היו נוחים או נעימים. ככה זה כשנוסעים בהרכב גדול וככה זה כשהמציאות פוגשת את הדימיון והחלומות. אז מה עושים? מתעלמים! :-) לא הכל תמיד פרפקט, את זה כבר למדנו ואנחנו יודעות. ובחיפוש אחר השלם (ולאו דווקא המושלם), יש רגעים שמדחיקים. ומנסים תמיד להתמקד בטוב: במה שעבד, במה שהסתדר, שהיה מוצלח וכייפי והסב הנאה לכולם. והנה עוד פטנט שעוזר לי במצבים כאלה: לנסות להסתכל על הטיול שלנו, בעיניים חיצוניות. כאילו מישהו אחר צופה בנו ומתרשם שדווקא החופשה שלנו נהדרת, והכל זורם בה ונהדר ואין תלונות, אין קיטורים ואין מריבות (כי הרי הדשא של השכן תמיד ירוק יותר… אז גם כאן. בעיניים של מישהו אחר שמסתכל עלינו, הכל נראה הרבה יותר חלק ופשוט. לפעמים שווה לאמץ נקודת מבט אחרת).

ומה אני באה לומר? שבכל יום לומדים משהו חדש.

אז ספרו לי מה למדתן הקיץ הזה? אילו תובנות היו לכן? והאם יש לכן מסקנות מהחופשה המשפחתית שלכן, או בכלל – מהיום-יום הלא שיגרתי שהיה?

כתבו לי. זה תמיד מוסיף ומלמד כל כך. ואם בא לכן שנלמד משהו יחד, אני מזמינה אתכן להצטרך לאימון הקבוצתי שיתקיים אצלי אחרי החגים. כל הפרטים כאן. מחכה לכן מאד ♥ ומאחלת לכולנו שנה של למידה חדשה, של שיחרור וזרימה. שנה טובה ומתוקה.