אחה”צ פעיל
עודכן: 10 בספט׳ 2020
בואו נדבר רגע על חוגים. בכנות, אני לא משתגעת על הדבר הזה. זו מחויבות רצינית (גם לנו, ההורים), זה לא זול, זה ״תוקע״ ימים קבועים למפגשי חברים (שעסוקים בעצמם בימים האחרים שבהם אנחנו פנויים ואז מתפספסים לנו מלא מפגשי אחר-הצהריים), ובכלל, זה יכול להיעשות די מעיק כשכל השבוע מתמלא בחוגים שלו ושלה (ולא ירחק היום שגם הקטנה תתחיל ללכת לחוגים…). אין לי אג׳נדה מסוימת לגבי חוגים. אני שולחת את ילדיי לחוג בעיקר כדי ללמד אותם מהי התמדה. אני מאד קשוחה. לא מוותרים על חוג סתם כי ״לא בא לי״. אני תמיד מסבירה ששילמנו עבור החוג, שאנחנו עובדים קשה כדי שיוכלו ללכת לחוגים, ושצריך להתמיד בחיים. כמו שאני לא אומרת בבוקר: ״לא בא לי ללכת לעבודה היום״, כך גם הם בנוגע לחוגים. הם בחרו בתחילת השנה, אנחנו שילמנו ולכן הם מחויבים! בשנה הבאה אפשר יהיה לשנות… אני שולחת את הילדים לחוג כדי שיתחברו לתחום שמעניין אותם, שהם מוכשרים וטובים בו או לא מספיק מוכשרים וטובים ורוצים להשתפר. אם כבר חוג, אני רוצה שיעשירו את עצמם, שיוכלו לפתח לעצמם תחביב. ובסופו של דבר, אני חושבת שגם נחמד להיות במסגרת אחרת, לעיתים עם ילדים שלא מכירים. זו הזדמנות טובה לצאת מאזור הנוחות, להכיר, להתחבר וללמוד על ומ-אחרים. טוב, אז אחרי כל מה שכתבתי כאן, נראה שבכל זאת יש לי אג׳נדה…
לורי השתתפה בשנה החולפת בחוג ג׳אז ובציור. למעשה, בחוג ציור היא מתמידה זו השנה השלישית. ואני חייבת להודות שאני הרוסה על המסגרת הזו! יש בה כל-כך הרבה עושר: הם למדו על צבעי יסוד, גוונים (“אמא, ידעת שבשמיים, בזמן השקיעה יש גם גוונים של סגול ורוד וכתום!?! ובמדורה יש גוונים של אש אבל גם של כחול, שזה הגיצים!?!?”). הם למדו על ציירים גדולים (פיקאסו, גוטמן, מודליאני…) , פיתחו את יכולות הציור והרישום, השתפרו, פיתחו תחביב ורכשו כלי שימושי, שילווה אותם לכל החיים. הלוואי והייתי יודעת לצייר אפילו רבע ממה שהם עשו וציירו בשנים האלה…
מייקי השתתף גם הוא השנה בחוג. ג׳ודו!!! בדבקות מעוררת הערכה, החמוד הזה הגיע פעמיים בשבוע לחוג ופיתח את היציבה, המסוגלות עצמית, הביטחון ואת הידיעה שהוא יכול להגן על עצמו אם צריך (לבנים העובדה הזו חשובה). לא משנה שכל השנה הוא דיבר על כדורגל 🙂 (ונראה שבשנה הבאה לא יהיה מנוס מלתת לו לחוות ולהתנסות בתחום הזה…), הוא התמיד והשתתף, צמח ונהנה. כי בסופו של יום, מה אנחנו הכי רוצים מהילדים שלנו??? שייהנו! שישמחו. שיהיה להם כייף.
ועכשיו, הפוגה. טוב שבא החופש הגדול וכולנו קיבלנו מנוחה מהחוגים. ונראה מה תביא איתה השנה הבאה… עדכונים בהמשך.
Comentários