אני פה בגלל בתי

ביום שני שעבר, בדיוק לפני שבוע, הסתובבתי כל היום עם חיוך מרוח על הפנים. איזו שביעות רצון נמתחה לה שם, בין אוזן לאוזן ותחושה של סיפוק עצמי ליוותה אותי. ולמה? תשאלו. לא כי זכיתי בלוטו, ולא כי חגגתי יומולדת, וגם לא כי אני בהריון, אלא פשוט כי השתתפתי בסדנא לעיסת נייר. כן, כן. ככה פשוט…

ל”פפיון” נחשפתי בזכות לורי, בתי. לפני מספר חודשים היא הצטרפה לסטודיו וחוזרת משם בכל פעם קורנת ומלאת חוויות. ״השבוע נצבע את היצירה שהתייבשה מהשבוע שעבר, ונתחיל לעשות את המבנה לדבר הבא… ובאיזה צבע כדאי לי לצבוע את הכלי שהכנתי? ובא לי להכין גם כן קקטוס כזה, כמו שלך…״ היא מדברת בלהט ואני מהנהנת בסיפוק, ושמחה להבין שתהליך העבודה בעיסת נייר הוא המשכי, כזה שמעודד סבלנות, מאפשר לדחות סיפוקים, ומצריך תכנון קדימה. כל הדברים הטובים לחיים גם יחד.

לא, אני לא מהיצירתיות והידיים שלי הן לא מהסוג המכונה: ״ידי זהב״. אבל ב”פפיון”, הסטודיו הבוטיקי המטריף לעיצוב ויצירה בעיסת נייר שברמת השרון, כבר ירגיעו אתכם שכל אחד יכול. שהעבודה בעיסת נייר היא טכנית, וצריך לנסות ולא לפחד, ושכל אחד הוא יצירתי בדרכו שלו. כבר אהבתי! כי הנה, שחררו אותי מהעול של להיות “כוכבת עולה” ומוצלחת במיוחד. פשוט באתי ליהנות! והרי טעם אישי – לכל אחת יש… ♥

רניה (Renia), בעלת הסטודיו, היא אישה מופלאה. אצלה היצירתיות מגיעה באמת עם חותמות. המבחר האינסופי של הפריטים בסטודיו – מבלבל ביופיו את העיניים: סופגניות לחנוכה, קאפקייקס מדליקים, מיניונים ודמויות של דיסני והחבובות (בתמונה מימין למטה: רחלי, יד ימינה של רניה בבוקר הסדנא – מחזיקה את הדמויות), בבושקות, עוגות חד קרן ואיילים – הכל הכל מעיסת נייר ויפה בצורה מדהימה!!!

רניה היא אחת הנשים היותר צבעוניות שפגשתי אי-פעם, במובן הכי טוב של המילה: הפרחים בשיער, הגלביות המקושקשות, השרשראות הצבעוניות, המשקפיים המיוחדים והתסרוקות המוקפדות. הכל אצלה צבעוני אבל בטוב טעם, והקומפוזיציה שמתקבלת – משובבת עין באסתטיות ובייחוד שלה. ושימו לב ללוק המיוחד שלה הפעם: הביטו היטב בחולצה המטריפה, שהשתלבה בול עם נושא הסדנא. לא גאוני!?!

“פפיון” הוא סטודיו אקולוגי. כל החומרים הם ירוקים כשהשימוש הוא בעץ, במיחזור קרטונים,  בגלילי מסקינג טייפ, בקופסאות קוטג׳, גלילי נייר טואלט ומה לא, כשהעיסה היא למעשה הציפוי של איזשהו מבנה – עץ, פלסטיק וכו׳. דווקא בסדנא הספציפית אליה הוזמנתי, סדנא ליצירת קקטוסים, העבודה נעשתה תוך ״זיוף״ מפאת קוצר הזמן, כלומר פחות אקולוגית, אך כזו שמאפשרת לזרז תהליכים ולהוציא אותנו עם מוצר מוגמר, וזה היה לגמרי שווה את זה!

רניה מספרת שהעבודה מכתיבה את סוג העיסה וקובעת אם נשתמש בעיסה מנייר טואלט לפרטים עדינים וקטנים או בעיסה האקולוגית שנמצאת בסטודיו העשוייה מפתיתי נייר גרוס ששורים במים, שהופכת להיות כמו בצק נעים למגע ומרגיע כשלשים אותו. אפילו אני – האסתניסטית שנגעלת ממגע של כל מיני טקסטורות בלתי מזוהות, נהניתי לגעת בעיסה, לפורר וללוש אותה והדחייה נשארה לה אי שם מאחור…

כאמור, הסדנא עסקה הפעם בטרנד העכשווי: קקטוסים (יש סדנאות שהנושא שלהן הוא כבשים, בבושקות, ג׳ירף ועוד, כיד הדמיון הטובה עליכן). בנינו מבנה ממקלות ארטיק וצ׳ופ סטיקס, עטפנו ועיבינו אותו, עליו הנחנו את עיסת הנייר ולבסוף ציפינו והדבקנו מפיות נייר עם גמר בדבק טפטים. יצאה יצירה שהייתי גאה בה מאד. הרגשתי כמו בריפוי בעיסוק בזמן העבודה ונהניתי מאווירת הנשים הכייפית בסטודיו, מהכיבוד הקל שהוצע ומהדיבורים והקשקושים שמסביב. היה פשוט חווייתי ומטריף.

רניה מספרת שנערכים אצלה בסטודיו ימי הולדת לילדים ולנשים צעירות (יום הולדת 22 לכלת יום ההולדת וחברותיה! איזו אליפות!!!!), קבוצות עבודה בשעות הבוקר וחוגים לילדים אחרי הצהריים. יש קורסים המשכיים של כ-6 מפגשים או סדנאות קצרות וחד פעמיות כאלה, מעין ״טעימות״, מהסוג בו השתתפתי אני. המחירים כוללים את החומרים, ההדרכה המקצועית והעבודה נעשית תמיד בקבוצות קטנות ונעימות. כי מסתבר שבכלל אין צורך להיות יצירתיים כדי להתחיל, אבל מוטב להתחיל במשהו כדי להיות קריאטיבי. וזה בהחלט המקום המושלם להתחיל בו.

מוזמנים להציץ באתר המשגע של “פפיון” (שעושה חשק לחזור לשם – ואין לי ספק שאני עוד אשוב): http://www.papillon.co.il או להרים טלפון לסטודיו: 077-442-4674 אברבוך 36, פינת אוסישקין 37, רמה״ש