בדרך אל הצבים

מדי פעם אימא שלי שולחת לי בווטסאפ צילומים מהעיתון. בעיקר עם רעיונות לטיולים קצרים, ענייניים, כמו שאני אוהבת, או למתכונים שווים. אחת ההמלצות הייתה טיול לנחל אלכסנדר. ואני כאמור מיישמת. עשיתי ״גזור ושמור״ ובמילים אחרות, שיגרתי את תמונת הווטסאפ הישר לתיקיית סופ״ש אצלי בטלפון, שבה ממתינים לי עוד כמה רעיונות לטיולים משפחתיים, המתאימים למיטיבי לסת כמונו…

ובכן, הגיע הרגע להטיל וטו על רכיבת האופניים הרגילה של שבת ולהכריז קבל עם ועדה שבשבת הקרובה אנחנו נוסעים לנחל אלכסנדר. כי למה? (כמו ששואלת נלי). כי יש שם צבי ענק שיוצאים מהמים וזה מגניב, וגם מקום בשפע לעשות פיקניק. יש גן שעשועים צנוע עם מתקנים, סוסי פוני לרכוב עליהם, מקום מוסדר לאכול, לשתות ולקנות בו ארטיקים וגלידות, וגם מסלול הליכה נוח ולא מעייף לאורך הנחל, שאפשר להתנייד בו בקלות – אפילו עם עגלה.

חצי שעה מהבית והיינו שם. קצת אחרי בית ינאי, לפני חדרה (לבאים מאזור המרכז). כמובן שהצטיידתי בפירות לדרך, סנדוויצ’ים לכולם – כל אחד לפי טעמו, ירקות חתוכים, תרמוס של תה חם ומאפינס קטנים ומתוקים שהוכנו מראש בבית. וכמובן – איך לא??? – הייתה גם ״שקית השטויות התורנית״ המכילה בתוכה איזה חטיף עתיר שומן ומיותר לגמרי, שהילדים מתקשים לוותר עליו…

הגענו עם האוטו ממש עד לגשר הצבים (פארק לאומי אלכסנדר – כך כדאי לכתוב בוייז).

חנינו ביתר קלות וחצינו את הגשר לכיוון הפארק. עשינו לנו פיקניק כייפי ומשפחתי. הצטלמנו. הילדים שיחקו מעט במתקני השעשועים, ורצו במורד גבעת הדשא עד לגשר המגודר היטב, שממנו ניתן לתצפת על צבי הענק  ששוחים במים ומגיחים מדי פעם כדי לומר שלום…

עשינו טיול רגלי קצר, אכלנו ארטיקים וסיכמנו שבהזדמנות נלך לחוות סוסים כדי לרכוב! (למישהו בקהל יש המלצות!?!)

היה ממש חביב. בוקר של התאווררות, שינוי שגרה, לא רחוק מהבית, והרבה זמן משפחה ולמרות כל זאת, ״ילדי הבית״ שלנו נורא שמחו שחזרנו בצהריים הביתה והכריזו שאין צורך לצאת לטיול בכל שבת… ילדים שכאלה! 🙂