ברכות ואיחולים

אז איך אתם בעידן פוסט-קורונה? או למעשה איך אתם בצל הקורונה? כי נראה שהיא לא ממש עוברת מכאן, הקורונה הזו, ושלא נצליח להתגבר עליה לחלוטין בטווח הקרוב, כמו שחשבנו. ולא, זו לא עוד חפירה על הקורונה, מבטיחה!, אלא בכלל נועד כדי לומר לכם שבתקופת צל-קורונה, מצאתי את עצמי מתלבטת רבות מה לכתוב ואילו תכנים להעלות לבלוג. וזה לא שאין לי מה לומר (כי הרי תמיד יש ! 😊), אבל בתקופה הנוכחית, מצאתי שאני פחות מבקרת במקומות חדשים, ופחות מסתובבת כדי להכיר אנשים מקסימים ועסקים קטנים שראוי לכתוב עליהם. אני מקווה שזה זמני ושבקרוב דברים יחזרו לקדמותם במובן הנעים והנוח של המילה.

אז בינתיים, אני ממשיכה לכתוב, בעיקר מהרהורי ליבי. מנסה למצוא נושאים קלילים, נחמדים ובלתי מחייבים, שיעלו חיוך על פניכם. ואם כבר בכתיבה עסקינן, רציתי להגיד לכם משהו על כרטיסי ברכה. האם אתם מאלה שכותבים כרטיסי ברכה? או מאלה שפוסחים על המנהג?

אני מתה על זה!!! בעיניי כרטיס הברכה חשוב יותר מכל מתנה. אני מקפידה להצמיד אחד כזה לכל שי שאני נותנת ומשתדלת לכתוב אותו מהלב. ויותר מזה, אני שומרת כרטיסי ברכה! יש לי עשרות כרטיסי ברכה מסבתא וסבא שלי, עליהם השלום, ואני שומרת את כל הברכות שקיבלתי ליומולדת באותה שנה בשקית שמוקצית רק לברכות. לעיתים קרובות קורה, שאני גם חוזרת לעיין בברכות שכתבו לי, קוראת אותם מחדש ומתרגשת שוב.

על מה אתם כותבים את הברכה שלכם? לתומר ולי יש כרטיסי ברכה עם השמות שלנו מודפסים עליהם. הכרטיס פשוט (נייר שמנת וכיתוב בזהב) ומתאים לכל מעמד: יום הולדת, איחולי החלמה מהירה, איחולי הצלחה, בר/בת מצווה, נישואין וכו’ או “סתם” בשביל לכתוב תודה למישהו מוערך. זה אישי וקלאסי בעיניי ותמיד כייף שיש בבית.

לילדים, אני קונה כרטיסי ברכה עם מעטפות מוכנות (מארזים), או ניירות צבעוניים יפים (קארד-סטוק, שקונים במקס-סטוק) כדי לכתוב לחבריהם ברכות בימי הולדת או לשימושי האישי, כשצריכה לכתוב ברכה לא ממותגת (או ברכה בשם קבוצת חברים / חברות, שלא מתאים שאכתוב על כרטיס שלנו).

ביום הולדתי האחרון קיבלתי כרטיסי ברכה מושלמים! הם בפני עצמם כבשו את ליבי, וזה היה עוד לפני שפתחתי וקראתי את מה שכתבו לי בהם. אני מאד אוהבת כרטיסי ברכה יפים, מושקעים, בלי הרבה כיתובים וקשקושים. לטעמי, כרטיס ברכה שבוחרים בחנות צריך להיות מדויק – או ציור / איור שווה, או כיתוב קולע ומותאם למטרה. לא גם וגם, עם אפקטים ומוזיקה מנגנת, וקיפולי נייר שקופצים כשפותחים את הכרטיס…. אבל זה עניין של טעם אישי, כמובן.

לאחרונה, גיליתי את גלויות ההשראה המדליקות האלה, של הצלם האגדי ג’ימי מרבל (זה נקרא: It’s cool). הן מקסימות בפני עצמן, כתמונות למסגור, כגלויות לנעוץ בלוח ההשראה שלכן, כשמשחק פותח על רגשות או להיכרות, או לכל תכלית אחרת שתמצאו לנכון.

יש לי חברות שמציירות את הברכות שלהן. ממש משקיעות בציור, בצביעה בצבעי עיפרון או בטושים ובכתיבה עצמה. אחת מהן, היא האמנית המחוננת, קרן שפילשר, שהכינה לי את המתנה היפהפייה הזו ליום ההולדת, עם הברכה המאוירת לצידה. זה כל כך מקסים, אישי וייחודי לעשות דבר כזה, ויותר מכך – לקבל ברכה כל כך מיוחדת.

אז האם אתם מאלה שכותבים כרטיסי ברכה? ועל מה את כותבים את הברכות שלכם? ספרו בבקשה. ומחר היום האחרון לשנה”ל, אז תחשבו רגע – על מה אתן כותבות את הברכות שלכן, ואילו מילים אתן בוחרות לפרוש על הדף, בבואכן להיפרד מצוות המורים, הגננות והצוות המסייע.

ואם כבר דיברנו על כתיבה, אולי תכתבו כאן על מה הייתן רוצות לקרוא בבלוג? אילו תכנים מעניינים אתכם? ואם יש לכם המלצות למקומות שווים או עסקים קטנים שכדאי לפרגן להם, או אולי המלצה על אנשים מקסימים ששווה לפגוש ונעים להכיר – בבקשה תכתבו לי. אני מכינה רשימה ענקית ומבטיחה לצאת אל השטח ממש בקרוב, לחדש ולרענן לכם. והעיקר – בבריאות טובה.