גויאבות

בתחילת חודש יולי, כשעוד היינו נוסעים מדי בוקר מהבית ברמת אביב לבית-הספר ולגן ברמת-השרון, לקייטנות, עברנו דרך קבע בסינמה סיטי. תוך כדי נסיעה, בין ״תשימי שיר 5״ לבין ״הוא התחיל!״ ו״היא מתגרה בי״, ערכנו רשימת סרטים שנראה בחופש, כאשר הקייטנות יסתיימו. אבל בשבת הראשונה של חודש אוגוסט, עוד בטרם הסתיימו המסגרות היומיות והחל החופש משולל הרסן של הילדים, החלטתי לשבור להם שגרה ולקחת אותם לקולנוע. מתוך ״הרשימה״ בחרו הילדים להתחיל דווקא מהסרט ״גויאבות״, אולי מפני שבני הדודים שלהם סיפרו בדיוק ערב קודם שהיו בפרמיירה והצטלמו עם חנה לסלאו ועם נאיה, בת הדודה שלהם, שמגלמת שם בכישרון רב את התפקיד הראשי של הילדה בילי.

הסרט פותח במשפחה שעוברת דירה – נושא עכשווי, הקרוב לליבנו בימים אלה. עודד מנשה ועדן הראל בתפקיד ההורים ובתם היפה, העונה לשם בילי, הלא היא נאיה פדרמן המוכשרת. המשחק שלה לאורך כל הסרט היה רגיש ואמין, כישרון הריקוד שלה ותפקידה כילדה חברותית, סקרנית, חכמה ולוחמת צדק – בהחלט הנעימו את הצפייה. יהורם גאון, יובל המבולבל, הדוד חיים, מאיר סוויסה וחנה לסלאו הוסיפו גם הם לחגיגה.

אז נכון שזה לא בדיוק סרט מופת, אבל בהתחשב בעובדה שיובל המבולבל והדוד חיים מככבים גם הם שם, הדבר לא פגם בסרט וייאמר לזכותם שהעלילה לא הייתה תינוקית או מטופשת. הם דווקא פינו את קדמת הבמה לילדים, לא גנבו להם את ההצגה, אלא רק ״קשטו״ את העלילה, מעשה בימוי חכם לכשעצמו. לורי ומייקי לגמרי נהנו והתרשמו בעיקר מהמוזיקה הקצבית, הריקודים, ומבילי ואסף (מיכאל גולן, המגלם את החבר בשכונה החדשה). הם אהבו את הרעיון של בית עץ שנבנה על עץ הגויאבות וסביבו מתרחשת העלילה.

אז נכון שזה לא סרט הילדים הכי מרשים או בעל המסר הכי חזק שצפיתי בו, אבל בהחלט משהו נחמד וכייפי להעביר איתו שעה וחצי מהחופש הגדול מאד הזה… לפעמים, זה כל מה שצריך.

את התקציר תוכלו לקרוא כאן, ואל תשכחו לחזור ולספר איך הילדים שלכם ואתם התרשמתם מ״גויאבות״. המשך חופש שפוי ומהנה!