הבורקס של שירי

מכירים את זה ש״אוספים״ חברים מכל מיני תחנות חיים? אז כזה בדיוק. שירי היא חברה שלי מהגן. לא, לא מהגן שאני הייתי בו, אלא מהגן שהילדים שלנו הלכו אליו. הגדולים שלנו היו יחד בגן ומאז הצטלבו דרכינו ולא נפרדו, למרות ששתינו כבר לא גרות באותה הכתובת, ולמרות שהתרחקנו פיזית זו מזו, ולמרות שעברו מלא שנים ואין באמת צורך להפליג ולתאר את שגרת היום ואת החיים העמוסים של כל אחת מאתנו. ולא, אנחנו לא חייבות להיפגש כל שבועיים או לשוחח בטלפון אחת לשבוע. הקשר תמיד שם, גם רגשות האהבה וההערכה שאני רוחשת כלפיה וגם אחרי שלא נפגשנו במשך חודשים ארוכים, הפגישות איתה תמיד נעימות, רגועות וממלאות השראה.

זה התחיל כשהזמנתי אותה אז, באחד הבקרים לקפה בדירתי הצנועה, כשהילדים היו בגן. היא הגיעה עם תינוקת בת פחות משנה על הידיים ונדמה לי שאני רק ילדתי את מייקי. בכל מקרה, היא באה עם החיוך הקורן שלה והאירה את ביתי וכשהקטנה עוד על הידיים, הושיטה לי מלבן ארוז בנייר כסף והפטירה: ״זה בורקס. אפשר לחמם אותו קצת״. הייתי המומה מהמחווה הפולנית והמתוקה שלה, כי הרי ׳לא להגיע בידיים ריקות׳ זה בדיוק אני, מה גם שאף אחד, אף פעם, עוד לא הביא לי בורקס כשקפץ לביקור, ובטח לא בורקס ביתי! וכל כך אהבתי את הרעיון ואת הנונשלנטיות שבה עשתה את זה! אז כמובן שחיממנו ואכלנו בתאבון רב לצד הקפה ואז קינחנו בעוגת שזיפים שאפיתי, והיא אמרה שהיא מזכירה לה את העוגה של סבתא שלה 🙂 כאלה אנחנו. פולניות-שורשיות! 🙂 ואני גאה ואוהבת את זה.

מאז, הבורקס הזה הוא אורח כבוד בביתנו. אני קוראת לו: ״הבורקס של שירי״ ולעד הוא יזכיר לי את היום ההוא, כשבאה לבקרני, והביאה איתה טעמים של בית, נשמה ענקית, כוונה נהדרת, ומתכון אחד פשוט וקליל, שיישאר תמיד ויעשה כל אירוח או ארוחת ערב חלבית שמחים ומנחמים.

רשימת קניות: בצק עלים מרודד גבינה לבנה 5% פרומעז או גבינת עיזים אחרת בגליל חלמון מביצה אחת שומשום

אופן ההכנה: מחממים תנור ל-150 מעלות. מפשירים את בצק העלים לילה קודם במקרר (אל תשאירו אותו להפשיר מחוץ למקרר! אחר כך מאד קשה – עד בלתי אפשרי לעבוד איתו). מרדדים את בצק העלים המופשר וחוצים אותו לשני חצאים כך שמתקבלים שני מלבנים גדולים (אפשר גם לוותר על הרידוד, ואפשר לעשות ממנו גם צורות אחרות, אישיות - כלומר לחתוך את הבצק כולו לריבועים בינוניים ולשים במרכזם את הגבינות ואז לקפל למשולש או למלבן אישי). במרכז כל מלבן שמים כמות נדיבה של גבינה לבנה (6 כפות גדושות בערך) ומפזרים צ'אנקים של גבינת עיזים על גבי הגבינה הלבנה. סוגרים את הבצק לצורה מלבנית, מורחים חלמון ביצה מהול בטיפת מים על החלק העליון של הבורקס ומפזרים מעט שומשום ולתנור (על גבי משטח עם נייר אפייה).

כן, כן. ככה פשוט. בלי גבינה צהובה, בלי גבינות מתוחכמות, שאין בנמצא ובלי התעסקות מיוחדת. זה הבורקס הכי טעים שאכלתי ever. ביתי, טעים ובלי over ייסורי מצפון. ולעד הוא יזכיר לי את שירי אהובתי.

בתאבון !