חגיגה בגינה

שלושת ילדינו נולדו בינואר-פברואר. לכן תמיד חגגנו להם ימי הולדת במקומות סגורים: בבית, באולם, במקום פנימי שמוסדר לחגיגה. אבל לקראת יום ההולדת השני של נלי, התחשק לי לנסות משהו אחר. גם משום שלא רציתי עוד חגיגה בבית, על כל הבלגאן המשתמע מכך, וגם משום שמסיבה לבת שנתיים נראית לי לא לגמרי מחויבת המציאות בשל ההבנה המצומצמת שלה וחוסר הציפייה, אך עדיין נראתה לי הכרחית בשל הצורך שלי לציין ולחגוג ולשמוח – כל עוד יש הזדמנות טובה לכך.

אז כדי להקליל את העניין ולחגוג באווירה זורמת יותר ופחות מחייבת, החלטתי לעשות לה יום הולדת בגינה. בינואר!!! בשביל זה צריך הרבה מזל, כוחות, עצבים מברזל, רוח ספונטנית (שאין לי), והרבה שחרור, זרימה וקלילות – שבכולם אני לא ממש מצטיינת. ובכל זאת, כשהחלטתי ״ללכת על זה״ כבר אי אפשר היה להוציא לי את זה מהראש.

זאת אומרת, שכבר 10 ימים לפני התאריך המיועד הייתי מחוברת לתחזית, לכל אתר מטאורולוגי אפשרי, ונדרשו לי החלטות של הרגע האחרון – האם לקחת סיכון או “ללכת על בטוח”? האם לדחות את התאריך הראשון שקבענו ולתאם מחדש, ליום שהתחזית מבטיחה מזג יפה, עם שמש מלאה בשמיים, וטמפרטורות באזור ה-20? ספונטניות, קלילות ועצבים מברזל, כבר אמרתי??

אז לאחר שביטלנו פעם אחת ותאמנו שוב, כשכבר היה די ברור שמסתמן יום יפה בשבת, התחלתי בהודעות לכולם, בהכנות, בקניות, ובהתארגנות לקראת.

הזמנו בני משפחה וכמה חברים קרובים, תוך השתדלות להישאר ענייניים ומבלי לעשות מזה אירוע רב משתתפים ו״הפקת השנה״ – דבר שאני מהר מאד נגררת אליו וחוטאת בו. הכנתי תפריט שיתאים למגבלות הקיימות מעצם החגיגה בגינה: אין תנור, חיבור לחשמל או גז, כך שדברים חמים לא ממש באו בחשבון. החלטתי שלחם טרי, מגש ירקות חתוכים, מגש גבינות, וסלטים (טונה, ביצים, אבוקדו) יעשו את העבודה בתור בראנץ׳.

והקטנה שלנו!?!? היא הייתה מעט נבוכה, אבל לגמרי מבסוטה!

כשהכל הסתיים וכולם הלכו הביתה עם הפתעה קטנה ביד, יכולתי לטפוח לעצמי על השכם ולסכם שזה היה בסך הכל רעיון מוצלח.

כי מעבר לקושי בשינוע, ל״כאב ראש״ שבסחיבות, להתארגנות של הרגע האחרון, מעבר לתכנון הקפדני שלפניי, ולאי הודאות שבמזג האוויר – זה היה בוקר זורם וכייפי, לא מוטרף מדיי עבור הזאטוטה בת השנתיים, שבסופו של דבר הסב לכולנו נחת.

רק בשמחות! 🙂