חוקי הבית

לא מזמן התארח אצלנו חבר של אחד הילדים ועשה משהו שלא היה כל כך מקובל עליי. אם תתעקשו – עשה שטויות במהלך ארוחת הערב, אכל בגסות רוח, דחף לפה המון מזון, צחק בפה מלא ודיבר בצורה לא יפה, בטח לא לשעת הסעודה… הערתי בעדינות אבל להפתעתי, הוא התווכח. “אל תדאגי” ו”לא יקרה כלום” – היו בין המילים המרגיעות שלו, אבל אני עמדתי על שלי, ולא בקלות. הסברתי בעדינות שבכל בית יש חוקים אחרים ואצלנו, לא דוחפים אוכל לפה כי אפשר להיחנק, מדברים יפה וברוגע סביב השולחן ולא עושים כאלה שטויות… בקיצור, מכבדים את מה שאם הבית מבקשת!!!!

הוא לא ממש השתכנע לאורך כל הארוחה ואני באיזשהו שלב הרמתי ידיים. הרגעתי את עצמי שאני לא אמא שלו ואל לי לחנך אותו יותר ממה שכבר אמרתי. ורק קיוויתי שהארוחה תעבור בשלום ושהאוכל יתעכל ושלא יקרה איזה אסון.

כשהלך לביתו, בחיוך קונדסי וכולו רוח שטות, ניצלתי את ההזדמנות לדבר על מה שהיה עם ילדינו. חידדנו את הנקודה שבכל בית, צריך לכבד את חוקי הבית שבו נמצאים, לא להתווכח, תמיד לשמור על נימוסים ובעיקר – לא להיות חצופים. זו הייתה גם הזדמנות לחדד את חוקי הבית שלנו, ששואפים להיות ״חוקי הברזל״ אצלנו:

1. אוכלים בפה סגור ולא עושים שטויות סביב השולחן

2. מדברים יפה. זה לזה, להורים ובכלל. בטון מנומס ובכבוד. (חייבת להגיד שזו מלחמה יום יומית אצלנו ואני עומדת על רגליי האחוריות כדי לאכוף את העניין הזה…).

3. לא עומדים על הספות או המיטות ולא קופצים עליהן (גם אם חלצנו נעליים קודם!)

4. לא משחקים בכדור בתוך הבית

5. לומדים לפני מבחן. במיוחד יום לפני, כדי לרענן את הזיכרון. גם אם יודעים כבר את החומר מ-ע-ו-ל-ה!!!

6. יש לנו שעת כיבוי אורות (21:00) – עליה לא מתווכחים באמצע השבוע (בסופ”ש ובחופשים יש יותר גמישות).

7. שומרים על נימוסים: תודה, לא תודה, סליחה, בבקשה – הן ״מילות הקסם״ ותמיד יש להשתמש בהן! בכל הזדמנות – זה מבורך!
   

התמונה מכאן

מעבר לכך, אנחנו משתדלים ש:

1. כל אחד יוריד את הצלחת האישית שלו מהשולחן. ואם אפשר שיעזור גם בעריכת ובפינוי השולחן כולו.

2. מחוץ לבית – חשוב מאד לחגור חגורות בטיחות ברכב, ולהתנהג יפה בזמן הנסיעה כדי שלא לשגע ולהסיח את דעתו של הנהג… (גם זה לא תמיד קורה בפועל ומאד מאד מטריד).

3. לכל אחד יש זכויות בבית, אך גם חובות. צריך “לתת יד” ולעזור כל פעם במשהו (להשקות את העץ, להוריד כביסה, לטאטא את השביל בחוץ ועוד).

אני מוצאת שחוקי הבית חשובים מאין כמוהם. הם מסייעים לנו להציב גבולות ולשמור על הסדר ב״מדינתנו״ הקטנה והמשפחתית, אך כמה לא פשוט לאכוף אותם. אני מרגישה הרבה פעמים שאני נלחמת עליהם כל עוד נפשי בי…

האם גם אצלכם יש חוקים בבית!? כמו מה למשל? והאם קל או קשה לשמור עליהם??? הרחיבו את אופקיי, תנו עוד רעיונות, כתבו את דעתכם על חוקי הבית שלכם או של אחרים. בואו נדבר על זה…

“חוקי הבית” בבקתה שלנו בהולנד. נורא אהבתי את זה! 🙂