יום הולדת מיוחד לסבתא מיוחדת

אני אוהבת ימי הולדת. ממש אוהבת. ומשתדלת לחגוג לקרוביי ולעצמי במלוא ההדר והטקסיות. מהרהרת הרבה זמן מראש איך נחגוג בתאריך עצמו, מתי, איפה ועם מי (מה שלא אחת גורר מספר חגיגות, בכל פעם עם מעגלי משפחה וחברים שונים, אבל היי – כל המרבה הרי זה משובח. בטח כשמדובר בשמחות!) וכמובן – מתלבטת מה לקנות ואיך לפנק. אבל לא כולם ב”אותו ראש”. בעלי למשל, לא מבין על מה המהומה. “עוד יום בלוח השנה”, הוא אומר (אבל אני יודעת שבסתר ליבו, הוא נהנה מתשומת הלב המיוחדת של הילדים ושלי ושהוא אוהב את הנסיעות הקצרות שלנו לחגוג – רק אנחנו, שנינו – בשבילו). כמוהו, גם לסבתא שולה אין חיבה מיוחדת לימי הולדת. עבורה זה יום ככל הימים וככל שנוקפות השנים היא פחות ופחות ששה לציין את היום הזה, ובטח ובטח שלא לחשוף את גילה האמיתי. ולמרות זאת, מצאנו לנכון לחגוג לה השנה במפגש משפחתי בשבת אחרי הצהריים. התפריט של “קפה ועוגה” התרחב כמובן, כי כשמזמינים לחמש, חמש וחצי, כולם מגיעים לקראת שש – רעבים. אז אמא שלי הכינה לאימא שלה את העוגה שהיא הכי אוהבת, שקשוקה, גבינות ולחמים טובים. לא חסרו סלטים על השולחן וגם כמה פשטידות. אני לקחתי על עצמי להכין שתי פשטידות – פשטידת תחתיות ארטישוק ועגבניות מיובשות ופשטידת תרד שסבתא אוהבת, וגם שתי עוגות – פאי לימון המועדף עליה ו”עוגת שוקולד יומולדת”, שיהיה סמלי ובעיקר בשביל שיהיה משהו גם לילדים.