10 בדצמ׳ 2015זמן קריאה 3 דקות

יום שישי הגיע, והוא בא בדיוק בזמן

עודכן: 10 בספט׳ 2020

יום שישי הוא האהוב עליי בכל ימות השבוע. יש בו איזו חגיגיות ואווירה מיוחדת שאין באף יום אחר בשבוע. רוגע ושלווה לצד דחיפות להספיק הכל ביום הקצר הזה. רובנו לא עובדים בדרך כלל בשישי, אבל תמיד יש איזו רשימה מכובדת להספיק למלא בכמה שעות הפעילות של היום הזה: קניות הביתה (או לפחות ״השלמות״), לשבת על כוס קפה ועיתונים, עם או בלי בן הזוג, עם או בלי חברה טובה, לקנות מתנה לחבר מהכיתה שיחגוג בשבת יום הולדת, לרכוש בגדים לילדים כי בדיוק יש אירוע חגיגי, או שפתאום נהיה קר נורא וצריך בגדים חמים לגן (למרות שאני מאד משתדלת לא להשאיר קניות משמעותיות ליום הזה, בעיקר כדי להימנע מלעמוד בתורים הארוכים בקופות). והשעות בלי הילדים הן כל כך זעומות ביום הזה: 3-4 שעות מרגע ההורדה בגן או בבית הספר ועד לשעת האיסוף. זמן שאול. היכון, הכן, צא למירוץ להנאה! כי ממש בדומה לסיפור סינדרלה, בחצות היום כבר חייבים לאסוף את הילדודס… ואז גם האווירה משתנה. החגיגיות של השישי נעשית פחות אישית, אלא יותר משפחתית. יש הרגשה שהעולם לאט לאט נרגע. כמו רדיו שמחלישים, ומחלישים ומחלישים – עד שנהיה שקט טוב ואיכותי. טרם כניסת השבת – ההכנות לארוחת הערב כבר החלו, החלה מונחת על השולחן, הנרות ממתינים בצד, מוכנים ומזומנים לברכות של הילדים ולקבלת השבת הצנועה שלנו… מתה על זה!

עד לא מזמן לא היו לי ימי שישי פרטיים, שהם רק שלי. הייתי עם נלי בשנה ו-8 חודשים האחרונים וזה היה בילוי מסוג אחר לגמרי: ג׳ימבורי כזה או אחר, הרבה סיבובים בחנויות- תוך שיטוט בקניונים בימות החורף, גינה ועוד גינה, קפה ועוד קפה… אבל נלי כבר הולכת לגן עכשיו וימי שישי שלי חזרו להיות ״רק שלי״. ימים יקרים מפז, שעות מתוקות, פסק זמן של הנאה וכייף – לעצמי בלבד… זה הזמן להתלבש טוב, להרגיש טוב עם עצמך, וללכת להתפנק. אז אם אין טקס מתן ספר תורה בבית הכנסת, הדלקת נרות או פעילות אפייה התנדבותית בגן, הנה כמה מהפעילויות האהובות עליי בשישי נטול ילדים:

ים. במזג אוויר נעים (לא חייב להיות קיץ וחם ובגד-ים וקרם שיזוף). עם ספר טוב ומחברת ההשראה, שלעד תלווה אותי. רק אני וההפוך החלש שלי. לא צריך חֵבְרה. לא צריך אפילו מוסיקה באוזניות… רק אוושת הגלים, שלוות הבוקר, השקט שלפני הסערה של שבת… עבורי זה כמו אוויר לנשימה או ביקור אצל הפסיכולוג…

פגישה עם חברה שלא התראיתי איתה הרבה מאד זמן. בשנים האחרונות, בעיקר מאז שיש ילדים והלו״ז צפוף באמצע השבוע, לא נותרו הרבה ברירות אלא להיפגש בשישי בבוקר (מבחינתי האישית זה תמיד עדיף על מפגש ערב באמצע השבוע, אתם יודעים). כל כך נהדר לפגוש חברות שהתגעגעתי אליהן ולבלות יחד כמה שעות של קשקושים ודיבורים, השלמות פערים, צחוקים וגם ארוחת בוקר בחברה טובה – זה תמיד הרבה יותר טעים…

רביצה בבית הקפה האהוב, עם הבעלול. יש לנו קפה אהוב שמאז שהתחתנו אנו פוקדים אותו באופן קבוע ולרוב בימי שישי. הילדים שלנו ״גדלו״ שם. מכירים אותם שם מינקות. היו שנים שהכרנו את כל המלצרים, אחראי המשמרת וגם את הבעלים. ואני מתכוונת ל״אסף ארטיזנל״ ברמת השרון, כמובן. בית קפה שכונתי באווירה של פעם, עם ארוחת בוקר מצוינת (זו הארוחה היחידה שלבעל שלי אין תלונות עליה :-), כך שההנאה כבר מובטחת). בעונות המעבר – כשלא חם מדיי או קר וגשום – אפשר לשבת בחצר, בין עצי הפרי, ממש כמו בפרדס… זו ההזדמנות להשלים פערים זוגיים: לפטפט על דברים ששכחנו מהם במהלך השבוע, לדון בתוכניות לסופ״ש או למהלך השבוע הבא, לתכנן ולסגור פינות, וגם ליהנות מהשקט ומהנינוחות הזוגית ולהרגיש מספיק בנוח לדפדף בעיתוני השבת, כל אחד לעצמו… ובאותו מתחם ממש, שוכנת גם החנות המשגעת ״מקום״, שתמיד תענוג להיכנס אליה וגם אם לא קונים בה, פשוט קסום להיכנס, להציץ, ללכוד השראה ולהוסיף ל- wish list שלנו…

מתחם בזל ת״א – מלבד מצוקת החנייה, במתחם הצפון תל אביבי הזה יש אווירה צעירה, בתי קפה כייפים, חנויות מגניבות והרבה נוסטלגיה (בתקופת הצבא היינו נוהגות לשבת ב״קפה בזל״ בימי שישי בצהריים ובשנים האחרונות הייתי נפגשת שם עם העורכת שלי, גל קוסטוריצה, לעבודה משותפת על כתבי-היד). המתחם שוקק החיים הזה מהנה במיוחד בימי שישי, כשאווירת הטרום-שבת נחה עליו, עם איזו תכונה של בהילות להספיק, לקנות, לאכול, לקרוא עיתון, להתעדכן ולהיות מעודכן… כדאי להגיע מוקדם, לתפוס חנייה בכחול לבן, לשבת ב״לולו״ האלמותי, שהשתפץ והתחדש בשנים האחרונות ותמיד טעים בו וליהנות מהחנויות השוות כמו ״קולי קו.״ אם את אמא לילדים (או אמא בקרוב), ו-“דל׳ארטה” ברח׳ אשתורי הפרחי, שם תוכלו למצוא אינספור חפצים יפים, יצירתיים ומקוריים. ויש כמובן עוד המון חנויות נהדרות ושוות שכדאי להציץ בהן, אז סמכו על האינסטינקטים שלכם ולא רק על המלצותיי כאן….

שוק מחנה יהודה – כשיוצא לנו להיות בירושלים, פעם בכמה חודשים, אנחנו תמיד תמיד אוהבים להסתובב בשוק מחנה יהודה. המקום רוחש פעילות, צבעים וריחות, מראות ססגוניים ואווירה מופלאה של תכונה רגע לפני שהשבת תיכנס. החלבה, הגבינות, ערימות הרוגעלך בכל פינה, הלדר ושאר הפירות היבשים, דוכן סוכריות הגומי, החלות המתוקות, תותים בחורף, ריחם העז של הדגים, הצעקות הרמות, הדחיסות, המגוון האנושי. פשוט מקום קסום שלא נמאס ממנו לעולם!