כלניות אדמדמות אדמוניות

בתקופה הנוכחית פחות בא לי לנסוע למרחקים. מתחשק לי להישאר באזור, לא לשרוף זמן בכבישים וגם – לחזור הביתה מהר. כי גם ככה הילדים לא מעוניינים לצאת מהבית. וגם ככה אני נאלצת ״להילחם״ איתם כדי לשאוף קצת אוויר ולשנות אווירה, אז לפחות לשכנע אותם שנוסעים ״פה קרוב״ וחוזרים צ’יק צ’אק.

ואיזה מזל שיש לי את הילי, חברתי האהובה, שמגלה לי בכל פעם מחדש מקומות מוצלחים, ממש כאן, מתחת לאף. בפעם הראשונה זה היה המקום הסודי ובהמלצתה, נסענו בשבת האחרונה לאזור ארסוף קדם לקטיף כלניות. הנה פרח שעוד לא קטפנו!!! ועוד במרחק רבע שעה מהבית. מי יכול לסרב!?!

הגענו למקום החדש יחסית (פתוח כחודש בלבד) שהיה לא עמוס במיוחד. לרגישים להמוניות – זו הקלה גדולה! שילמנו 50 ש”ח עבור מיכל משפחתי לקטיף פרחים (לא רק כלניות, מסתבר, אלא גם נוריות. ישששש!) ויתרנו על ג׳חנון וביצה קשה, וגם על פעילות של בועות סבון או יצירת ראש דשא ובמקום כל אלו, הסתערנו על ערוגות הפרחים.

מילאנו בחדווה את הכלי שלנו בפרחים סגורים יחסית, שיוכלו לפרוח, ליפות את ביתנו ולשמח את נשמתנו בשבוע הקרוב. הילדים קטפו, השתובבו במרחבים, וגם הצטלמו על רקע הפריחות. חזרנו לרכב שמחים ומרוצים. פשוט ככה – קצר ולעניין.

ואיך מגיעים, אתם שואלים? בעקרון יש להגיד לארסוף קדם ומשם יש שילוט (״קוטפים ונהנים״).

ואם נהיה יותר ספציפיים – מי שמגיע כמונו, מכביש החוף מכיוון דרום לצפון, צריך לרדת במחלף של געש-שפיים. יש לפנות שמאלה למנהרה ואז שמאלה בכיכר ולהיצמד לכביש הפנימי יותר, כדי לא לחזור בטעות דרומה על כביש החוף. משם יש לעקוב אחר השילוט בוורוד זוהר 😊

מאחלת לכם הנאה שלמה, אביבית ופרחונית.