להתאהב

אל הספר הזה הגעתי בעקבות בחורה שאת הסגנון שלה אני אוהבת ומאד סומכת על טעמה המשובח. לכן, כשראיתי באחת הרשתות החברתיות שהספר הזה ריגש ונגע בה, חיפשתי אותו בהזדמנות הראשונה בחנות הספרים כדי להבין במו עיניי במה דברים אמורים.

ובכן, מאוהב מאת אלפרד הייז, הוא סיפור אהבה. רומן, שזה כבר מצוין לי. לא צריכה יותר מזה. והפלוס הגדול מבחינתי הוא ניו-יורק. כי בהתחשב בעובדה שהיא לא בתוכנית שלי בשנתיים הקרובות, אני אהיה בתוכנית שלה עכשיו, עם הספר של הייז. ובכן רבותיי, לא סתם ניו-יורק, אלא ניו יורק של תחילת שנות ה- 50. בכלל בונוס! ניו-יורק שנמצאת בחפירות וסלילות כל הזמן ובניין האו”ם נמצא עדיין בהקמה, הרבה לפני שהתקיימו בו דיונים ברומו של עולם על פשעי מלחמה וסכנות קיומיות. תענוג לקרוא על ניו-יורק אז – עדיין בוסרית, מקום של בילויים והנאה ושכל העתיד עוד לפניה…

כל אלו הספיקו כדי לסקרן אותי והתחלתי לקרוא בו. כזכור, אני לא מהקוראות המהירות, לצערי. אם הייתי כזו, הייתי יכולה להספיק לקרוא עוד כל כך הרבה דברים אחרים וטובים שאני רוצה ואוהבת, ופשוט לא מספיקה להגיע אליהם… ולא אשקר שלקח לי קצת זמן “להיכנס” לספר, אבל מהר מאד זה קרה, וכבר אז, נשביתי בקסמו. נפלתי בקסמה של האהבה, של ההתאהבות ושל הזוג הבלתי אפשרי הזה. היא, יפהפיה צעירה בת 22, אם לבת 5 מנישואין לא מאושרים ולא בשלים דיים. חיה בגפה בניו יורק, מטלטלת את בני המין השני ביופיה, שוברת לבבות קטנה, עם נטייה למצבי רוח, שבריריות וחוסר עקביות מסוים. הוא, גבר נאה ומאוהב, מאוהב קשות, שהתאהבתי בדמותו ויתכן שמטעמי חמלה. אולי בשל משחקי האהבה שמהתלים בו, בשל כאבי הלב והאכזבות שלו, שקל כל כך להזדהות איתן. התשוקה והכמיהה הגדולה שלו לאהבה נוגעים ללב, כמו גם החולשה שבאה אחר כך ומייסרת והכעס הגדול.

כשנכנסת דמות שלישית ומשמעותית לסיפור האהבה הזה, הכוחות משתנים. האנרגיות משתנות. הרגש (גם של הקורא) “עובד” שעות נוספות. מחשבותיי נדדו כמו מאליהן אל הסרט המיתולוגי ההוא: “הצעה מגונה”, ולא במובן ההוליוודי שלו, אלא דווקא בהבנה העמוקה היותר, במחשבה המטרידה העוסקת במה שכסף יכול לעולל למשוואת האהבה והזוגיות, מה רווחה יכולה לעשות לאדם ועד כמה הפיתוי גדול, ואיפה הצעות מסוג זה פוגשות כל אדם בחייו, איך הן מתקבלות על ידו וכמובן, איך הצעה מסוג זה יכולה להשפיע על סביבתו ולחבל במערכות היחסים של בן אנוש. מעניין תמיד לראות כמה אהבות יכולות להיות מנחמות, חמקמקות, סבוכות, ולעיתים גם אכזריות.

זהו. לא רוצה לקלקל לכם יותר. כל מילה נוספת עשויה להיחשב כ”ספוילר” ועלולה להיות בגדר “דיבורים מיותרים”, שעלולים רק להזיק ולהרוס את חוויית הקריאה.

לא הכרתי לפני כן את הוצאת “תשע נשמות” ואחרי חיפוש קל, מתברר שזוהי הוצאת ספרים עצמאית וחדשה יחסית, של העורך אוריאל קון (מו”ל ההוצאות סימטאות וזיקית). ההוצאה מתהדרת באקלקטיות ספרותית, עם תרגומי ספרים מלאי רגישות, הומור ואירוניה. כמו כן, כל ספר הוא בבחינת משהו מיוחד, שראוי לקריאה, לאספנות ולתיוג בזיכרון האישי, ואכן מורגש שהספר הזה הוא אוצר קסום של סופר שנשכח לחלוטין וזכה לתחייה מחדש ולהסרת שכבות האבק ממנו לאחר חמישים שנים של שכיבה באיזה ארכיון, כאבן שאין לה הופכין. תחיית המתים של ממש! אהבתי מאד גם את גודלו הקומפקטי של הספר, כזה שהיה אפשר “לדחוף” לכל תיק מבלי לחשוב פעמיים אם כדאי או לא, אם יהיה זמן לקרוא או לא, אם זה יהיה לי כבד מדיי או לא. פשוט לקחתי אותו לכל מקום וקראתי בהנאה. קטן וחמוד ובתוכו – עולם ומלואו.

אני – נהניתי מאד. וכמו תמיד, אשמח לדעתכם אם קראתם. ואם יש לכם המלצות נוספות לספרים על ניו-יורק בכלל ובשנות ה- 50 בפרט, אודה לכם מאד אם תכתבו כאן.

ובינתיים, אהבה שלמה, הנאה מרובה, ובלי הצעות מגונות בבקשה!