מָשְאַללה *

בשנים האחרונות אני ממעטת ללכת לקולנוע ולצפות בסרטים למבוגרים. אני בעיקר הולכת עם הילדים לראות סרטים לגילם, כי כשסוף היום מגיע והערב יורד, גם העפעפיים שלי נוטים לצנוח, ואם אני מגיעה לקולנוע, רוב הסיכויים שאני מנקרת במהלך רוב ההקרנה… מעבר לזה, מאז שנולדו לי ילדיי, הפכתי להיות סנטימנטלית באופן מוגזם. אני בוכה מכל שטות, כל האמוציות גואות ומיד יורדות הדמעות. משהו פתטי, לא מהעולם הזה! ומה אגיד לכם? לא כייף לבכות, בטח לא בקולנוע! אבל כשהסרט ״באבא ג׳ון״ יצא לאקרנים, ידעתי שאני מוכרחה לראות אותו. לא רק מתוך עניין וסקרנות, אלא בעיקר משום שהיה לו קשר לעבודתי: התרבות הפרסית נכנסה לחיי בסערה בשנתיים האחרונות ונחשפתי לאנשים, למאכלים, למוזיקה ולערכים ו— הוקסמתי. מה גם שהייתה לי היכרות מוקדמת עם התסריטאי והבמאי המוכשר, יובל דלשד, כך שממש הייתי חייבת 🙂

מכיוון שראיתי שתומר ואני לא ממש מצליחים לקדם את צעדינו אל עבר הקולנוע בשעות הערב, החלטתי ללכת להצגה יומית, לבדי, ולראות את הסרט. לצד העובדה שכייף שיש את הפריבילגיה הזו ואפשר ״לחתוך״ באמצע היום ולהיכנס לקולנוע, זה גם קצת משונה: לשבת לבד, מבלי יכולת לחלוק את חוויותיך עם עוד מישהו או לדון בזה אחר כך בצוותא. סוג של מוזרות! ובכל זאת, עשיתי זאת. קטעתי את היום שלי, עשיתי פאוזה לשעתיים ואפילו לא נרדמתי 🙂 אבל עולם כמנהגו נוהג וכבר בקדימונים הזלתי דמעות, מצליחה להגחיך את עצמי, מזכירה לעצמי שבדיוק בגלל זה אני ממעטת ללכת לקולנוע (אני, שבכיתי כשהלכתי עם הילדים לראות את ״אנני״!!!!) גם במהלך הסרט הוצפו עיניי בדמעות לא אחת: המשחק המדהים, המדויק, של נביד נגהבאן וזה הנוגע ללב של אשר אברהמי, הילד המוכשר, כמו גם רגישותו של הסיפור – כל אלה הצליחו לגעת בנימי נפשי העדינים.

הסרט ברובו דובר פרסית, שנשמעת כמו מוזיקה באוזניים, אך יש גם עברית פה ושם. לאורך הסרט מושמעים ביטויים מקסימים בפרסית (״נקרעו לי יותר חולצות ממך״ – כלומר: אני יודע מה אני עושה, ״אם תכופף ענף יותר מדיי – הוא יישבר״ ועוד) שגורמים לחשוב ולהרהר וכמובן גם לרצות לזכור ולאמץ. לא אכביר עוד במילים, רק אסכם ואומר שנהניתי מאד ולא פלא שהסרט זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר לשנת 2015. אני חושבת שזהו סרט שעושה חסד עם סל התרבות הישראלי ובהחלט יש מה ללמוד ממנו: על הפרסים, על התרבות שלהם, על הערכים שלהם, על יחסים בין הורים לילדים, על ציפיות ורצונות ועל הרבה כבוד לזולת.

לכו לראות!

*משאללה = כל הכבוד / בלי עין הרע בפרסית (תלוי בקונטקסט…)