סיפורי אאוטפיט – סיכום פרוייקט

לפני כשנה וחצי ישבתי עם תמר חברתי המשגעת בבית קפה בקניון. בין היתר, דיברנו על הבלוג שלי. כבר אז היא אמרה שהבלוג שלי חייב שידרוג וכשיהיה לי משהו שאתגאה בו, בנראות שלו, יהיה לי יותר פשוט לשווק אותו לעולם. מהפגישה הזו, יצאתי לדרך ארוכה לשדרוג הבלוג שלי ואני אכן גאה לכתוב לכם היום מתוך הפלטפורמה החדשה, האסתטית והנעימה הזו. בפגישה ההיא, עלה גם, בין כל הדברים האחרים שדיברנו עליהם, נושא הכתיבה שלי והראיתי לתמר תמונה שאהבתי מ"פיטנרסט".

"על כל תמונה כזו אני יכולה לכתוב עשרה סיפורים קצרים", אמרתי לה אז. "אז תכתבי", היא אמרה חזרה, ומתוך השיח הזה, על כוס קפה וכריך טעים בחברה מעולה, נולד הפרויקט האינסטגרמי שלי, שזכה לשם: "סיפורי אאוטפיט". הפלטפורמה המהממת של "פינטרסט", תמיד מעוררת את חושיי. אני כל כך אוהבת לטייל בה. זה מרגיש כמו לבקר בעשרות ארצות, להציץ באלפי בתים, להיחשף אל אינסוף אנשים, שחיים בסטייל. "פינטרסט" עבורי הוא אסופה של אינספור רעיונות, של לייף סטייל משובח ושל אסתטיקה מעולה והאפליקציה הזו משרתת אותי בכל תחום בחיים, וגם כשדרוש לי אסקפיזם טוב מהמציאות הקשוחה לעיתים, בה אנו חיים. התמונות הללו, של אאוטפיטים, מערכות לבוש המותאמות בטוב-טעם, עם אקססוריז שונים המסודרים לצידן, ומבלי יכולת לראות מי לובש אותן – גרמו לי לרקום במוחי שלל סיפורים על העומדות מאחוריהן: האחת היא אמא מותשת לילדים קטנים שמנסה לשמור על הקריירה שלה ולהמשיך להתפתח, השנייה היא רווקה שרק סיימה זוגיות בטון צורם ועדיין מלקקת את פצעיה, השלישית בדיוק ממתינה בהתרגשות להעביר סדנת צילום ואגב כך תוהה על יחסיה עם בן זוגה, והאחרת בכלל נוסעת ברכבת לפגוש את המנחה שלה לדוקטורט עם כל מחשבותיה הסוערות. החלטתי שאני "הולכת על זה". בקפידה בחרתי 12 תמונות של "אאוטפיטים", ששיקפו את מזג האוויר, את העונה, את רוח הזמן (לא לקחתי בחשבון קורונה בזמן שכתבתי...), וכמובן את הלך הרוח שנשקף מהאאוטפיט שבתמונה. תהליך חיפוש התמונות משך אותי. הליקוט עצמו ומציאת 12 תמונות ש"ידברו" אל ליבי, היה מהנה וחשוב עבורי. החלטתי שאכתוב 12 סיפורים קצרים על 12 תמונות, ואפרסם אותם אחד לחודש. השלב הבא היה לפתח את התמונות. הרגשתי שאני לא יכולה לכתוב סיפורים על נשים ולברוא עולמות, מבלי לראות מה הן לבשו, להחזיק משהו פיזי ביד ולא להיות ניזונה רק מתוך מסך מאיר. באוקטובר שנה שעברה, עת שהינו באילת בחופשת סוכות עם הילדים, ניצלתי את זמני השקט והשנ"צים של אנדי לכתיבה. במשך ארבעה ימים כתבתי טיוטה ראשונה לכל 12 הסיפורים הקצרים האלה, אותם העליתי לאינסטגרם שלי אחת לחודש, בסופו, כמו קינוח טוב לסיומו של החודש...

קצת אחרי זה, נפגשנו תמר ואני שוב, הפעם בבית קפה מהמם בבצרה והראיתי לה בשמחה את הטיוטה המתקדמת של הפרויקט כולו. איזו גאווה הייתה לי להניח לפניה את המשימה הגמורה, וההתפעלות שלה רק דרבנה אותי יותר.

החלטתי לרכז את 12 הסיפורים הקצרים כאן, לנוחיותכם, ולמקרה שפספסתם, או סתם רציתם לקרוא שוב. כל כך נהניתי מהפרויקט הזה, שאני כבר מחפשת את התוכנית הבאה לסדרת סיפורים קצרים נוספת, בנושאים אחרים... רעיונות, למישהו? ולפעמים צריך רק חברה אחת שתאתגר אותך, שתוציא אותך מאזורי הנוחות ותגרום לך לקפוץ למים הקרים, אל הפרויקט הבא שלך. תודה לך, תמרי אהובה שלי!