קטיף של חורף

אנחנו משפחה של קוטפים. מלקטים, אם תרצו. כבר כתבתי כאן לא פעם שאני אוהבת את מלאכת הקטיף: תותים, תפוזים, פרחים, ענבים – כל מה שאפשר לקטוף, כל עוד הילדים אקטיביים, מבלים בטבע, וגם חוזרים עם תוצרת הביתה – זה כייף.

אז אחותי הנהדרת שלי וגיסי המתוק חגי, הציעו שנצטרף אליהם לקיבוץ המקומי, 10 דקות מהבית, שם נוכל לחבור אל חבר, בן קיבוץ, שייקח אותנו לקטוף. קפצתי על המציאה, כמובן, ובשבת לפני שבועיים, כשמזג האוויר היה קייצי למדיי, נפגשנו בשערי הקיבוץ עם שלי ההריונית המתקדמת (שבוע 38, רבותיי! לא הולך ברגל!), חגי וגם ניקו הכלב, שבא ליהנות קצת מהמרחבים. הילדים היו מאושרים לפגוש את ניקו, מבסוטים להיות בחוץ, בסתיו החמים, או הכמעט קייצי – ליתר דיוק, וכמובן שהיו נלהבים וסקרנים – מה יימצאו על העצים.

בן הקיבוץ הסביר שכל היבול נועד לייצוא ושלא נשארו הרבה אבוקדואים על העץ… ובכל זאת, בנחישות, שלי, חגי והילדים מצאו אבוקדואים מעולים שהסתתרו בתוך עלוות העצים ולא הצליחו להישאר לגמרי בלתי נראים. ״הסחורה״ שהתקבצה בתיק הבד שהבאנו איתנו הסתברה כטובה ועדיין לא בשלה, כך שנצטרך להמתין איזה זמן עד שיהיו ראויים למאכל.

חלפנו ליד עצי האשכולית, אך מפאת חוסר פופולריות של פרי ההדר הספציפי במעוננו, ויתרנו על קטיף שלהם… על הקלמנטינות, לעומת זאת, הילדים הסתערו. הם אכלו בשטח עשרות קלמנטינות, נהנים מהקילוף הפשוט ומהעסיסיות שלהן והבטחתי שאכין להם עוגה מהקלמנטינות שניקח הביתה, אלה שיצליחו לשרוד לפני שייטרפו (המתכון בהמשך).

אחר כך עברנו לתפוזים וגם שם הייתה הצלחה כבירה. חזרנו עם שני שקים מלאים בכל טוב, אותם חילקנו בין בית ההורים, לבית שלי וחגי למשכננו אנו! הצלחה!!!

בדרך, היו גם אוצרות: הילדים מצאו עכביש מעניין, וגם פטריות שצמחו בפרדס. עשינו ״חפש את המטמון״ כשהמטמון היה המוצץ החדש של נלי שנזרק איפשהו בשטח (ומצאנו!!!!) וצפינו בשעשוע בניקו ״מצפצף״ על בעליו ומתפלש בשלוליות הבוץ שנשארו מהגשם האחרון, מלכלך את פרוותו הלבנה… נראה שלכולנו היו המרחבים להתרוצץ ולהשתולל וזה היה תענוג.

מאחר והקטיף נעשה במקום לא מוסדר, אני מנועה מלהזכיר את שם המקום. אבל הצעה חברותית-לבבית: זה הזמן להיזכר בכל קרוביכם הקיבוצניקים. חברים, מכרים, בני משפחה. לכל אחד בטוח יש חבר בקיבוץ… נסו לאתר, לשאול האם יש איזה ייבול ללקט ולקצור מהשלל שמציע הקיבוץ ולכו לבקר. כמעט לכל קיבוץ יש מה להציע ועדיף שהקטיף ייעשה בצורה חברית, ולא פיראטית…

אז סליחה על המידע הלוקה בחסר, אבל כפיצוי – שני מתכונים נהדרים לנצל את השלל שנקטף: מתכון לסלט פסטה מיוחד במינו ומתכון לעוגת קוקוס וקלמנטינות חורפית. תהנו לכם! 🙂

נ.ב. בהשראת הקטיף הזה, לורי – הלא היא ציירת הבית המדופלמת שלנו – מגישה את היצירה הבאה:

סלט פסטה מהפרדס רשימת קניות: פסטה קצרה כלשהי שאוהבים (פנה, ביסלי, פרפרים, קונכיות וכדומה) אבוקדו 2 תפוזים גבינת עיזים – “פרומעז” צנוברים קלויים רוטב ויניגרט הדרים (ראו מתכון בהמשך)

אופן ההכנה: מבשלים את הפסטה אל-דנטה, שלא תהיה רכה מדיי בעודה חמה מוסיפים לה: ריבועי אבוקדו תפוזים חתוכים קרעי גבינת פרומעז מתבלים בויניגרט הדרים ובסוף מקשטים בצנוברים קלויים, שגם מוסיפים המון לטעם.

והנה המתכון לרוטב, שאגב יתאים לכל סלט חסה או עלים אחר – רוטב ויניגרט הדרים: רשימת קניות: מיץ סחוט מתפוז אחד מעט חומץ בלסמי או חומץ רגיל כף חרדל (למי שאוהב את טעם החרדל מודגש – 2 כפות) 2 כפות דבש מעט מלח כוס שמן זית

אופן ההכנה: טורפים במטרפה את כל החומרים יחד, פרט לשמן זית. את שמן הזית מוסיפים לאט, תוך טריפה מתמדת של הרוטב, עד שהכל מתאחד ומתקבל מרקם אחיד.

***

עוגת קוקוס וקלמנטינות

רשימת קניות: קוקוס סוכר קמח שמן קנולה כ- 12 קלמנטינות 2 ביצים אבקת סוכר

אופן ההכנה: מחממים תנור ל- 175 מעלות. מערבבים יחד כוס וחצי קוקוס, כוס סוכר ו- 2 כוסות קמח תופח. מוסיפים כוס שמן קנולה, כוס מיץ קלמנטינות, סחוט, טרי ובלי גרעינים, 2 ביצים שלמות וחצי כוס מים חמים. מערבבים היטב עד שהחומרים מתמזגים. יוצקים לתבנית אפייה (2 אינגליש קייק, עגולה או מלבנית) ואופים כ- 40 דקות או עד שצבע העוגה חום-זהב. מוציאים את העוגה ובעודה חמה, יוצקים עליה סירופ (= מיץ קלמנטינות מכ- 3 קלמנטינות, ו-2 כפות אבקת סוכר).

ניתן לפזר על העוגה קוקוס לקישוט. בתאבון 🙂