שבת בבוקר, יום יפה. האמנם?!?

שבת בבוקר, יום יפה!? מכירים את השיר הזה? בטוח שכן. ובכן, יש לי וידוי אישי שלא בטוח יגרור תגובות אוהדות: שבת מעולם לא הייתה היום המועדף עליי. לא יום יפה, ולא טוב, לא כייפי ולא נעים. למען האמת, אני לא סובלת שבתות. זהו, אמרתי את זה!

מילדות אני זוכרת שהיום הזה היה משית עליי מלנכוליה, עוד בזמנים שלא ידעתי אפילו לבטא את המועקה שחשתי. לא אהבתי את השקט ברחובות, את ההאטה בקצב והיום אני יודעת גם לומר שחוסר העשייה והקומוניקציה המהוססת עם העולם בשבת – לא מיטיבה איתי. לרבים וטובים יש ״שביזות יום א׳״, אבל אצלי השביזות מתחילה בשישי בערב ונגמרת בראשון, עם תחילתו של שבוע חדש. ובשבת עצמה – דכדוך, וכבדות, ומועקה וציפייה שכבר ייגמר.

עם השנים, למדתי למצוא לעצמי את ה”טריקים” כדי להפוך שבתות לטובות. לכאלו שבהן המלנכוליה לא תורגש או תהיה פחות עוצמתית. זה עובד לרוב כשאני מתכננת את השבת וגם אז – לא תמיד. אומרים שזה ״סיפור ישן״ שאני סוחבת איתי, השבתות העצבוביות האלה, ואולי זה נכון. ובכדי להפיג את העצב ולהמציא ״סיפור חדש״, מצאתי לעצמי כמה פתרונות לשגרת שבת טובה ומהנה. הנה כמה מהם

היות ובאמצע השבוע אני לבד עם הילדים, אין לי הרבה מקום ״להתפרע״ ו״לשחק״ עם הבקרים שלי. הם כולם באחריותי ונראים אותו הדבר. אבל סופי השבוע, הו, סופי השבוע… שם יש מקום לגוון ולשנות ולזרום, מה שבמהלך השבוע הוא כמעט בלתי אפשרי.

1. לכן, בראש ובראשונה, תמיד אעדיף לרבוץ במיטה בשבת בבוקר ולקחת את הבוקר ב’איזי’. זהו היום היחיד בשבוע שבו אני מרגישה (או מרשה לעצמי להרגיש) את לאות השבוע שחלף ושאני זקוקה למנוחה ולאיטיות של הבוקר. כך שאם מתאפשר, אשמח לקום בלי שעון מעורר, לשם שינוי. לרוב, מכיוון שתומר יוצא מוקדם לרכיבת אופניים בשבתות, נלי מגיעה אליי למיטה כשהיא מתעוררת ולרוב גם ממשיכה לישון לצידי. אלו רגעי התענוג הגדולים ביותר שלי!

2. ״אמא, שבת היום!? אז את יכולה להכין לנו פנקייק???״ זו השאלה הקבועה בימי שבת בבוקר וזה הכיף הגדול של הילדים שלי: ארוחת פנקייק מפנקת. עם סירופ מייפל ופירות העונה, ואמא שיש לה זמן לשבת ולאכול איתם, להקשיב להם וליהנות בלי למהר. הפנקייקים יהפכו כל שבת מבחינתם – לשבת חגיגית!

3. טיולים: טוב, כידוע אנחנו לא בדיוק משפחה של מיטיבי לכת. יותר בכיוון של מיטיבי לסת. אז אם נמצא איזה מסלול מעגלי במרחק של עד שעה מהבית, אם נמצא איזה כר דשא לפרוש בו מחצלת ולנוח בו, עם צידה לפיקניק ופינוקים שהבאנו מהבית – הכי נשמח! יש משהו בירוק של הטבע, ברעננות של החוץ, באוויר הצח ובאינטימיות המשפחתית, שמצליח בכל זאת לרצות אותי ולחבב עליי את השבת. רעיונות לטיולים קצרים או למקומות קסומים לפיקניק, מישהו?

4. סרט הוא הפינוק האולטימטיבי עבור הילדים שלי. הם משוגעים על דלי הפופקורן, על השתייה המתוקה ועל המסך הענק. האתגר הוא למצוא סרט שיתאים לכל הגילאים ויהיה משותף לכל עולמות התוכן שלהם. לא תמיד פשוט, אך אפשרי. וזהו הבילוי שהכי מתאים לימים סגריריים וגשומים או לימי חמסין מהבילים.

5. בימות הקיץ – אין כמו בילוי בבריכה. פשוט כי הים הוא בלתי נסבל בשישבת הקיציים. אבל ביום שמשי בחודשי החורף, הים דווקא הופך להיות מקום חלומי. שקט ונעים, משחרר ולא דורש התערטלות. כי הכי כייף להתכרבל בים!

6. אחד הדברים האהובים עליי במיוחד זה לארח בשבתות. אני אוהבת לארח לבראנץ׳ – ארוחת בוקר מאוחרת שכבר סוגרת את הפינה גם לצהריים, או לחילופין – אחה״צ, סביבות 5:30 ככה שאפשר לאכול כבר בשש וסוגרים גם את פינת אחה״צ וגם את פינת הערב… ההכנות לקראת, האירוח עצמו, בילוי עם אנשים – חברים או משפחה, תמיד מצליחים להעביר ממני את המלנכוליה שבשבת…

לא תאמינו, אבל לפני שבועיים, בשבת ביתית אחת, מייקי (בקרוב בן 8) אמר לי באגביות: “אמא, אני לא כל כך אוהב את יום שבת”. תחילה נאלמתי. כשהתאוששתי מצירוף המקרים, ביררתי מדוע. “אין כל כך שמחה ביום הזה… זה לא כמו יום שישי, נגיד, שאומרים ‘איזה כייף, עכשיו שישי’… את מבינה?”. אוהו, מה זה אני מבינה!!! ♥

עדיין לא יכולה לומר את זה….

מישהו בקהל חולק גם כן את התחושה הזו לגבי שבתות? ומה הפתרונות שלכם לשבת טובה, שתעבור בשלום ובכיף? אתם יותר ממוזמנים לשתף ולהציע כאן פעילויות נחמדות שעושות לכם את השבת נחמדת ויפה. כל הצעה תתקבל בברכה.

ובכל מקרה, אני זו שתמיד מחכה ליום ראשון בציפייה. ימי ראשון הם נהדרים עבורי!!! ♥ מומנטום חדש, כשהכל עוד לפנינו, והאקשן חוזר לרחוב. שיגרה ברוכה, שבה כל המקומות פתוחים, יש חיוביות ונמרצות באוויר ולפניי רשימת to do list עניפה של כל הדברים שחשבתי עליהם במהלך השבת. אז נכון שהפוסט הוא בכלל על שבתות. אבל אני בכלל רציתי לומר, שאין, אין על ימי ראשון!!!!